האם לבני עדת המזרח אפשר להגיד תחנון בגינה ששם איו ספרים ולא בירושלים
תשובה:
שלום רב.
מנהגינו לומר וידוי ונפילת אפים גם במקום שאין שם ס"ת, ואפילו יחיד המתפלל בביתו. ולמנהגינו אין חילוק בזה בין תפילה הנערכת במקום פתוח כחצר וגינה, לתפילה הנערכת בבית שיש בו ספרים.
מקורות:
הנה המקור שלא לומר תחנון אלא כשיש ס"ת, הוא בספר הרוקח (סי' שכד). ומרן בב"י (סי' קלא) הביאו וכתב ע"ד: ואני אומר, אם קבלה נקבל, ואם לדין, יש תשובה. ובשו"ע השמיט דבריו, משום דלא ס"ל. וגם מדברי השו"ע (סי' קלא ס"ד) לגבי בית האבל מוכח שאין הדבר תלוי בס"ת. ועי' שיירי כנה"ג (הגב"י ד) שכתב דמהר"א גאליקו בתשו' כת"י הסכים לדברי הב"י. וכתב עוד שמנהג המהרי"ט כמרן השו"ע. ושכן נהג בעצמו. וכ"כ מרן החיד"א בברכ"י (א ובשיו"ב א), וכך המנהג לדינא. ועי' ילקו"י (מהד' תשס"ד עמ' שפו).
והנה לדעת הרוקח, יש שכתבו דה"ה אם יש ספרי קודש בבית, דינו כמקום שיש בו ס"ת, ואפשר לומר תחנון, וכ"כ בשיירי כנה"ג (הגב"י ו) ועוד. וכן הביאו החת"ס (בהג' לשו"ע שם) והאג"מ (ח"ה מאו"ח סי' כ אות ה), ועי' ארחות רבינו (ח"א עמ' סז). אולם לדעת מרן השו"ע נראה דא"צ בזה, ובלא"ה אומרים נפילת אפים. וגם בשיירי כנה"ג כתב להדיא דהיינו דוקא לדעת הרוקח. ולכן, אין נראה לחלק בזה בין גינה וחצר לבית.
מובא בשו"ע בחלק אורח חיים בסימן קל"א בסעיף ב' ברמ"א שבמקום שאין ספר תורה אומרים תחנון ללא נפילת אפיים
השאר תגובה