בעלי דין שחתמו בוררות בבית דין ובפסק הדין שקיבלו היה כתוב שאם הנתבע לא יבצע את מה שחוייב בו תנתן רשות לתובע להוציא זאת ממנו בכל דרך שימצא, לאחר שעבר זמן ארוך שבו לא הצליח התובע לקבל מהנתבע אף לא שקל אחד הסכים להפצרותיו של מכרו והרשה ל'גובה חובות' לגבות את החוב (כמובן שהזהיר אותו שלא להכות או להזיק – רק לאיים), האם רשאי לעשות כן ומה הטעם?
תשובה:
אין איסור הלכתי לאיים כדי לקבל את המגיע לו בדין, אבל לפי חוקי המדינה אסור לעשות כן.
מקורות:
לפי הדין מותר לתבוע בערכאות אדם שאינו מקיים פסק בית דין, אף שבעבר היה קיים בכך סכנת נפשות (עיין שו"ע חו"מ סי' שפח) והטעם מבואר בגמ' ב"ק דף צב ע"ב "קרית חברך ולא ענך רמי גודא רבה שדי עלויה". אמנם לפי הדין אם אפשר להציל מבלי להזיק או לפגוע אסור לפגוע, עיין רמ"א שם סעיף י, אבל איום בלבד אינו נראה שהוא היזק יותר מדרך אחרת. ועיין בשו"ת מים עמוקים סי' עז בעניין עשיית דין לעצמו באמצעות הוצאת שם רע.
לפי חוק העונשים סעיף 428 אסור לסחוט באיומים כסף המגיע בדין. וכך גם פסק בית המשפט העליון בתיק בשפ 11271/03.
