האם מותר לטאטא את הבית בשבת כשיש נמלים ברצפה?
תשובה:
אם ודאי יכניס נמלים לכף אשפה אסור לטאטא את הבית, ואם אין זה ברור, רק שיש צד שיהיו נמלים מן הדין מותר לטאטא ואין צריך לבדוק אם יש נמלים, אבל ראוי לבדוק ולהזהר שלא יהיו נמלים.
מקורות:
בענין צידת נמלים או צב וכיו"ב שהילוכן איטי י"א שאין בהם איסור צידה כלל (רק איסור מוקצה) כיון שהם ניצודין ועומדים, והביאו ראיה שם מתוס' רי"ד בחגיגה י"א דמבואר שם בחלזון כיון שאינו הולך אלא מעט לא שייכא בו צידה, ויש לדחות דהתם מבואר רק דא"א לחייב ע"ז אבל אכתי אפשר דאסור מדרבנן ע"ש. אבל י"א שגם בהם יש איסור צידה, וכ"כ ברבינו ירוחם דהצד תולעים וחלזונות חייב (עי' ארחות שבת פי"ד הערה כ"א).
ואם ננקוט שיש בהם איסור צידה אם כן אסור לטאטא את הבית אם ודאי מכניס נמלים לכף אשפה דעי"ז צד אותם, ואפילו שאינו מתכוין הוי פסיק רישא.
ואמנם היה מקום לדון להתיר מצד פסיק רישא בתרי דרבנן, אם ננקוט דאפי' דצידת נמלים אסורה מ"מ הוי רק איסור דרבנן כיון שהילוכן איטי וא"כ הוי תרי דרבנן דאין במינן ניצוד וגם ניצודין ועומדין, ודמי להא דמבואר בס"ג דתיבה גדולה שיש בה זבובים מותר לסוגרה, וכל הנידון שם הוא בתיבה קטנה. והטעם כתב הפמ"ג והביאו המ"ב דהוי פ"ר בתרי דרבנן, והיינו דאינו מתכוין לצוד את הזבובים ורק דהוי פ"ר דקיי"ל בסי' שי"ד דאסור גם באיסור דרבנן כמש"כ המ"א שם דלא כתרוה"ד, אבל כאן הוי תרי דרבנן דזבובים אין במינם ניצוד, ועוד דתיבה גדולה הוי כביבר גדול דלא מטי בחד שחיה ואין זה אלא צידה דרבנן ובזה שרי באינו מתכוין, [והיתר זה של פסיק רישא בתרי דרבנן מצאנו גם במ"ב בסי' ש"מ סקי"ז לגבי אכילת עוגה עם אותיות, ע"ש, אמנם החזו"א סי' ס"א כתב דאין היתר זה מוכרע]. אמנם, אין להתיר מחמת זה דמסתבר דכה"ג לא חשיב תרי דרבנן כיון שהכל מצד הדבר הניצוד דאין בו צידה דאורייתא, ולא דמי לתיבה גדולה דמעשה הצידה הוי דרבנן, אבל כאן מה שניצודין ועומדין וכן אין במינם ניצוד זה ב' סיבות מדוע אין הדבר הניצוד אסור מהתורה וכה"ג לא חשיב תרי דרבנן, ועוד דמשמע דלאוסרים בהילוכן איטי הוי דאורייתא דנקט לשון 'חייב'.
ואם אינו ודאי שיש נמלים מותר לטאטא דאינו מתכוין ואינו פסיק רישא, ואלא דאינו פשוט דדמי לתיבה שספק אם יש בה זבובים שדעת הט"ז דחשיב אינו פ"ר דדלמא אין זבובים, והביה"ל בסעיף ג' חלק עליו וכתב דאין היתר של אינו מתכוין דהוי ספק פסיק רישא כיון שאם יש כאן נמלים ודאי הוא צדן, ומכל מקום לדינא היקל המ"ב בזבובים כיון שאין במינו ניצוד והוי ספק פסיק רישא, אבל בביה"ל כתב דאם לא ניחא ליה שיהיו זבובים באוכל ודאי יש להקל, אבל בנידון זה הוי רק פסיק רישא דלא אכפת ליה ומשמע בביה"ל דבזה ראוי לחשוש להחמיר.
מדוע הכנסת נמלים לכף אשפה זו צידה? הרי לא סוגרים עליהם מלמעלה וכיו"ב
למעשה כך הם ניצודים וניתן לקחתם למקום אחר וכו'.
האם מותר לטאטא אותם אל מחוץ לבית?
אם לא ימותו זה בסדר.
השאר תגובה