בס"ד
לכבוד הרבנים המשיבים שליט"א
אחדשה"ט הנני להציע לפניכם שאלה שעלתה על הפרק בנוגע לבחור בישיבה שפתח דלת המקרר אשר בישיבה שהיתה עומדת לשימוש לכל בני הישיבה. והנה הברזל שהיה מחזיק את החפצים בצד הדלת במקומן היה חלש כי כבר נפל פעם מקודם. ועתה כשפתח הבחור הדלת כרגיל נפל משם בקבוק שהיה שייך לבחור אחר ונשבר. האם חייב לשלם כין שלא נזהר לפתחו בזהירות יתירה היות וידע שהברזל כבר נפל פעם אחרת מקודם או נימא שבישיבה זה נחשב כמזיק ברשות שיש לו רשות לפתוח הדלת כרגיל אע"פ שיודע שהיה חלש מ"מ אם לא פתחו בחזקה פטור.
המצפה לתשובתכם בתודה
כט"ס
תשובה:
שלום רב,
לכאורה לדעת הרמב"ם (חובל פ"ו ה"ג) הרי הוא פטור מדין מזיק שלא בכוונה שברשות שניהם.
ועיין בערוך השולחן סי' שעח סעיף יא שלדעת הרמב"ם כל החיוב של מזיק בשוגג הוא רק לנכנס ברשות חבירו שלא ברשות, ולפי דבריו גם אם לא הזיק דרך הילוך, אם הוא ברשות שניהם, הרי הוא פטור. אבל גם נאמר שהרמב"ם אינו פוטר אלא בדרך הילוך, מכל מקום גם פתיחת המקרר היא מעשה ברשות.
בטור ושו"ע שם סעיף ז פסקו שלא כהרמב"ם וסוברים שברשות שניהם המזיק חייב אם ראה את הניזוק. אבל לא מצאתי שהמזיק אינו יכול לטעון 'קים לי' כהרמב"ם, וכן מסתבר שיכול לטעון 'קים לי', שהרי בביאור הגר"א ובערוך השולחן האריכו לבאר דעת הרמב"ם.
בנוסף לכך, בנידון דידן גם הניזוק פשע שהניח בקבוק זכוכית שמקום שהוא ידע שעלול ליפול בפתיחת המקרר (אני מניח שהרבה בחורים פותחים בצורה זו). ובמקום ששניהם פשעו המזיק פטור, וכן מוכיח בשו"ת פרח מטה אהרן ח"א סוף סי' כז (מובא גם בספר פרי האדמה ח"ב תחילת דף כא ובשו"ת נוכח השולחן אבן העזר סי' יג) מהגמ' בקידושין דף כד ע"ב שמבעית את חבירו פטור מדיני אדם כיון שהניזק הבעית את עצמו, אף שודאי שהמבעית גרם לנבעת שיזיק לעצמו, מכל מקום כיון שעדיין הוא בשליטתו שלא להיבעת המבעית פטור. הרי שכל שהנזק בא מחמת שניהם (המזיק והניזוק) פטור.
אמנם יתכן שאין פטור כששניהם גרמו, אלא אם פשיעת הניזוק היתה לאחר פשיעת המזיק, אך לא כששניהם פשעו יחד, וכל שכן כהמזיק פשע באחרונה. שהרי הדין הוא בשו"ע חו"מ סי' תכא סעיף ד שאם שנים הלכו לישון יחד זה אצל זה המזיק חייב. וצריך עיון.
תודה רבה עבור התשובה אכן דומני שיש לחלק בין זה לנידון הר"מ כלומר זאת היתה חלק מהשאלה האם זה נחשב כמזיק ברשות כי בטוחני שבביתו היה פותח את המקרר בכה"ג (שהמוט רפוי) בזהירות יתירה ורק כהשמקרר שייך "לכולם" אז פחות נזהרין כטבע בנ"א ואולי אי"ז דומה לציור הר"מ שהילוך הוא דבר הרגיל בכל ענין.
הבנתי שהבחור שכח שהברזל עלול ליפול ולכן פתח בצורה רגילה. אם באופן טבעי היה פותח בצורה זהירה ורק מתוך זלזול וחוסר זהירות פתח בצורה רשלנית, אכן מסתבר שאף הרמב"ם יחייב.
השאר תגובה