שלום
1. בשבת נכנסה לטאה לבית וזה אחרי קידוש ביום שבת אמרתי לנוות ביתי אל תבהלי תלכי לצד לקחתי עם כף אשפה ומטאטה את הלטאה והשלכתי אותה מהחלון האם עשיתי נכון והאם זה צידה הלטאה לא מיתה
2. שעון תקע היה על מצב לא כיבוי ולא הדלקה, כלתי העבירה למצב קבוע האם עשתה נכון?
תודה ובברכת התורה.
תשובה:
שלום רב.
1. אין דבר זה נחשב צידה.
2. אם המכשיר היה כבוי והדליקה אותו הרי שזה איסור גמור. אם העבירה אותו ממצב שבת למצב חול שיפעל כל הזמן, הרי שאין בזה איסור ובשעת צורך מותר לעשות זאת, בתנאי שעשתה זאת כלאחר יד שלא יהיה בזה בעיה של מוקצה, וכן שאין מצב אמצעי בו היה כיבוי למכשיר. אם העבירה אותו ממצב חול למצב שבת שעל ידי זה ייגרם כיבוי בהמשך השבת, בפשטות דבר זה אסור כיון שגורם כיבוי, אך בשעת דחק גדול יש מתירים.
בהצלחה רבה.
מקורות:
לענין צידה, כיון שהלטאה יכולה לצאת משם ואינה כלואה שם אין זה נחשב מקום צידה. אמנם יש לציין שנחלקו הפוסקים לענין נמלה אם מותר לסלקה בדרך זו, שלדעת הגרש"ז אוירבך זצ"ל הובא בשש"כ פכ"ז הערה קמ"ה שכיון שהילוכה איטי מאוד היא נחשבת ניצודת ועומדת, אך בארחות שבת פי"ד הערה כ"א הביא שהגרי"ש אלישיב אסר לצוד אותה.
לענין שעון שבת, לשנות את המצב שיפעל כל הזמן, הרי זה דומה להארכת שעון שבת וראה כאן שבשעת צורך מתירים זאת, וכן כאן שאנו מדברים לאחר מעשה. לענין העברת השעון למצב שעון שבהמשך השבת יפסיק את פעולתו הרי שלכאורה דבר זה דומה לגרם כיבוי האסור, אך בשמירת שבת כהלכתה פי"ג סעיף ל"ה כתב להתיר זאת במקום צורך גדול.
כמדומני שלפי השו"ע גרם כיבוי מותר אפ"י שלא במקום הפסד לכן לספרדים אולי מותר לגרום כיבוי והדלקה ע"י השעון שבת
גם הספרדים מחמירים בגרם כיבוי אם לא לצורך חולה שאין בו סכנה, ראה בילקוט יוסף שבת כרך א' עמוד פב.
ת"ח אחד שאל אותי לגבי הלטאה וכיו"ב אם אין בזה איסור מוקצה.
וברגע הראשון נבהלתי ולא ידעתי מה ההיתר.
עד שנזכרתי שזה "גרף של רעי".
השאר תגובה