לתרומות לחץ כאן

מחיקת שם יהלי

ילדה שהוריה קראן לה יהלי, האם יש בעיה במחיקת שמה?

תשובה:

שלום רב.

מותר.

מאחר ואין הכוונה בכתיבה זו לשם קדוש.

מקורות:

כתב הרמב"ם (פ"ו מיסודי התורה ה"ד): כתב אל"ף למ"ד מאלהים, יו"ד ה"א מיהוה אינו נמחק, ואצ"ל יה שהוא שם בפני עצמו, מפני שזה השם מקצת שם המפורש הוא. ע"כ.

אלא דעי' בהגהות מיימוניות (פ"ו מיסודי התורה ה"א) שכתב בשם הרא"מ וז"ל: אם כתב אותיות של שם ולא נתכוין לקדש בכתיבתן, אין בהן קדושה, כדתניא בהבונה ובמנחות הרי שהיה צריך לכתוב את השם וכו' עד וחכ"א אין השם מן המובחר אלמא דבעינן כוונה ע"ש בספרי. עכ"ל.

כתב התשב"ץ בתשובה (ח"א סי' קעז) וז"ל: וכל שכן שמות בני אדם כגון צורי שדי ועמנו אל ואליה וכיוצא בהם, שאע"פ שהם נקראים בשם הב"ה, שמות בני אדם הם ולא נתקדשו. והכי מוכח בפ' ערבי פסחים (קי"ז ע"א) דתניא התם, ידידיה נחלק לשנים, לפיכך ידיד הוא חול ויה קדש, ומשמע מהכא דאם אינו נחלק לשני' הוי כלו חול, דליכא למימר דהוי כלו קדש, לפי שכל המחובר לשם וקודם לו אינו קדש, לפי שלא קדשו השם, כדאיתא בפ' שבועות העדות (שם) וכן עמיאל עמישדי צוריאל צורישדי גמליאל בן פדהצור פדהאל אמרו בירושלמי (מגילה שם) שאינן נחלקין, וכל שכן אהיה אשר בפסוק כי אהיה עמך שאפי' בהשאלה אינו שם בשמות בני אדם, ולשון הויה הוא ולא נתקדש כלל. ע"כ. והיינו דלא שלא נתכוין לשם קדוש, אין בכך קדושה כלל. וכן כתב התשב"ץ שם בתחילת תשובתו: דע שאין השם מתקדש אלא אם כן נתכוון הכותב לקדשו, אבל כתבו שלא בכונת קדושה, אינו קדוש. עכ"ל. וכן מבו' מדברי מרן בבד"ה (יו"ד סי' רעו), שהביא דברי התשב"ץ הנ"ל, וכתב ע"ד וז"ל: וכ"כ הסמ"ק (קס) שם שנכתב שלא מדעת מותר למוחקו. ועי' בברכ"י (יו"ד סי' רעו אות כד) ובשו"ת חוות יאיר (סי' טז).

וע"ע בשו"ת שב יעקב (סי' נד) שכתב להוכיח מלשון הרמב"ם דכל שלא נכתב לשמו ית', מותר למחקו. והביא כן עוד גם מתשו' מהרשד"ם (סי' קפו), דלא אסרו למחוק אלא כשנכתב בכוונה לשם קדושת השם ממש, ולא אותיות או תיבות שיש בה אותיות מהשם וכו', דאל"כ כל מקום שיהיה כתב א-ל, יהיה אסור, שהם אותיות המורים על השם, והוא מן השמות שאינם נמחקים, וכן כל אותיות מתיבות שיש בהם יו"ד ה"א מסוכים כמו יהודך, יהיה אסור למחוק, וזה דבר שאין לו שחר. והארכתי בזה בספרי משיב משפט (ח"א סי' יט אות ה).

צא וראה להגאון רבי חיים חזקיהו מדיני בעל שדי חמד, שבריש כרך ו' שלו הביא קונטריסו בשם "באר בשדי", כדי להשיב לטענת גדולי ישראל דאז שהעירו לו על כך שהכי קרא שמו "שדי חמד", ולא חש לבזיון השם, או שמא ימחק השם, והוא כתב באורך רב להוכיח באותות ומופתים מספרי התשובות, תנאים ואמוראים, ראשונים ואחרונים, דכל שלא נתכוין לכתוב שם השם, אין לזה קדושת השם. ודוקא כשנתכוין לכתוב שם השם, אף שלא כיון לקדשו, חלה עליו קדושה ואסור למחקו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל