איסורים בימי בין המצרים

תוכן ענינים

פרק א

דיני בין המצרים

טעם ימי בין המצרים, התחלת זמן בין המצרים, בשר ויין מי"ז בתמוז ובמוצאי שבת, שהחיינו בליל י"ז בתמוז, חצות היום, על נהרות בבל

פרק ב

דיני תספורת בשלשת השבועות

מנהג תספורת, השערות הכלולים באיסור, האנשים שבאיסור, קטנים, ברית מילה, הנכללים בהיתר, אָבל, חתן בשבת קודם נישואין, רפואה, בר מצוה, במקום הפסד, תספורת לטבילת מצוה, לצורך שידוכין

פרק ג

דיני שמחות של מצוה עד ראש חודש אב

נישואין, שידוכין, שבע ברכות, ברית מילה ופדיון הבן, בר מצוה, חנוכת הבית, סיום מסכת, השתתפות אשכנזי בחתונת ספרדי

פרק ד

דיני נגינה בימי בין המצרים

ריקודין ומחולות, כלי שיר, קטנים, מסיבות לקטנים, מסיבה לצדקה, לימוד נגינה, נגן בתזמורת אצל נכרים, רפואה

פרק ה

ברכת שהחיינו

שהחיינו בבין המצרים, בשבת, בראש חודש ושבת חזון, כשלא יהיה לו פרי אחרי כן, שהחיינו במצוות, טלית, שהחיינו בטבילת גר, בירך על פרי אחר, בגד חדש בשבת, חולה ומעוברת, בירך בטעות על פרי חדש, ספק אם יהיה לו פרי חדש, קנית רכב בבין המצרים, קנית רכב וכלים חדשים לעסק, קנית וחיפוש דירה בימי בין המצרים, פרי ובגד חדש בברית מילה ופדיון הבן, ברית מילה של תאומים

פרק ו

שאר מנהגי בין המצרים

מניעת בשר ויין, לילך יחידי ובין חמה לצל, הכאת התלמידים, ניתוח בימי בין המצרים, רחיצה בים ובנחלים, סיוד וצביעת הבית, ברכת החודש

===============================================

פרק א

דיני בין המצרים

א)                 שלשת השבועות שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, היו ימים קשים לישראל, והתחילו בהם צרות החורבן, ומפני כך נהגו בימים אלו מקצת מדיני אבילות זכר לאבילות החורבן, ונקראו ימים אלו "ימי בין המצרים".

ב)                  זמן התחלת ימי בין המצרים הוא בליל י"ז בתמוז ואין להקל בדיניהם בליל י"ז בתמוז ((כן מבואר בשו"ת חיים שאל (ח"א סי' כ"ד), וכן נקט בפשיטות הא"א בדעת קדושים, וכפי שהביאו בציץ אליעזר (ח"י סי' כו) וכן דעת גדולי הפוסקים כפי שהבא בציץ אליעזר שם, וכן הוא בשו"ת שבט הלוי (ח"ח סי' קס"ח וח"י סי' פ"א) ובשו"ת שרגא המאיר (ח"ב סוף סי' י"ג) ועי' שו"ת דבר משה (להגר"מ הלברשטאם ח"א סי' ל"ג) בשם הגרמ"א פריינד זצ"ל, ואמנם בשו"ת אגרות משה (או"ח ח"א סק"ח וח"ד סי' קי"ב ואהע"ז ח"א סי' קסו) הקיל בשעת הדחק גדול בנישואין ותספורת מ"מ נהגו שמחמירים בזה מצאת הכוכבים של ליל י"ז בתמוז.)).

ג)                   גם כאשר חל י"ז בתמוז במוצאי שבת, יש להחמיר בזה. ואין להקל הן לענין שהחיינו והן לשאר עניינים כתספורת וכד'.

ד)                  יש נמנעים מלאכל בשר ולשתות יין מי"ז בתמוז עד לאחר תשעה באב, אך בשבתות שבימים אלו אין להנהוג חומרא זו כלל, הנוהג שלא לאכל בשר מיום י"ז בתמוז אין לו להקל בסעודת מלוה מלכה בליל י"ז בתמוז שחל במוצאי שבת ((מנהג של אכילת בשר בג' שבועות אינו מן הדין אלא יש שנהגו כן, ומבואר בפוסקים שנחשב כעין נדר, ואמנם לד' האגרות משה הערה 1 הרי מותר, וכן סעודת מלוה מלכה הוא מצאה"כ יש מקום אולי להתיר, אולם מאחר ואותו הנוהג שלא לאכל בשר נוהג כל השנים מליל י"ז בתמוז, א"כ גם זה בכלל המנהג וע"כ אף לצורך סעודת מלוה מלכה אין להקל וכעין שכתבו הפוסקים לגבי מלוה מלכה בתשעת הימים שאין להקל, ואמנם יש מקום לחלק שמנהג דמלוה מלכה בתשעת הימים הוא כל שנה ונהגו להחמיר אבל ליל י"ז בתמוז שיחול במוצ"ש אינו מצוי וא"כ אין זה בכלל גדר מנהג לגבי סעודה של מצוה וצ"ע.)).

ה)                  אין מברכים ברכת שהחיינו בליל י"ז בתמוז, אולם מותר לברך ברכת שהחיינו בבין השמשות של י"ז בתמוז ((הל' מנהגי בין המצרים (פ"א הערה 2), אמנם בכתבי הדע"ק והובא בשו"ת ציץ אליעזר( ח"י סי' כו) כתב להחמיר בנישואין שלא לעשות אחר שקיעת החמה ויל"ע אם לגבי שהחיינו גם מחמיר דשאני נישואין דרגילות למשוך השמחה והחופה עד השקיעה ויש חשש שמא יבוא לעשות עיקר השמחה בי"ז בתמוז ולא מסמנא מילתא משא"כ לגבי שאר עניני בין המצרים ודו"ק.)), וכל שכן כשחל ליל י"ז בתמוז במוצאי שבת, או שנמשכה סעודת השבת עד אחר צאת הכוכבים שיש להקל .

ו)                    בג' שבועות אלו יראה אדם בעצמו שקשה עליו חורבן בית מקדשינו ביותר משאר ימות השנה, ועל כן יש להתאבל לאחר חצות היום, ויבכה כחצי שעה בקינה על חורבן בית המקדש.

ז)                   יש מקומות שנהגו לומר סדר "תיקון חצות" אחר חצות היום, אך אין לעשות זאת בערב שבת וערב ראש חודש וראש חודש וערב תשעה באב.

ח)                  יש להקפיד, בפרט בימים אלו, לומר קודם ברכת המזון פרק "על נהרות בבל" ((מקור חיים להחוות יאיר (סי' תקנ"א סי"ז), וכל השנה מבואר כבר במג"א סי' א' סק"ה ובמ"ב שם בשם השל"ה שיש לאומרו, אך בימים אלו יש להקפיד יותר.)).

עמודים: עמוד 1, עמוד 2, עמוד 3, עמוד 4, עמוד 5, עמוד 6