ראובן קנה בתים, והציע לשמעון לקחת את כל הניהול של הבתים בתמורה ל25% שותפות בבתים, ובא שמעון והציע ללוי שיעזור לו בניהול בתמורה ל5% שותפות מתוך ה25% שהוא קיבל מראובן, הבתים הם בחו"ל ולאחר תקופת של כ4 שנים ניהול, שבו עבדו שלשתם ביחד, ונסעו הרבה פעמים ביחד לחו"ל בעניין הבתים, ערך הדירות ירדו פלאים, ובסופו הבנק התחיל לדרוש בחזרה את כספו וראובן סילק את המשכנתא וכו' בשורה התחתונה, בשלב זה ראובן מודיע למנהלים שהוא מעוניין להפסיק את ההתקשרות איתם.
לוי פנה לראובן שלכה"פ יתן לו בערך הבתים את ה5% כפי שהובטח ע"י שמעון, וראובן עונה לו שמעולם לא הבטיח שותפות בגוף הבתים רק ברווחים, והיות שלא היה רווחים, הוא לא חייב לשלם לו כלום, אז לוי טוען לו שאפילו לדבריו, אבל מגיע לו שכר פשוט כיורד לתוך שדה חבירו ברשות, היות שמשך שנים ניהול לו את כל העניין ללא שום תמורה , בהנחה שהוא ירוויח הרבה כסף מהשותפות, הרבה מעבר לפועל פשוט, אבל מעולם לא וויתור או מחל על זכותו לתבוע כפועל פשוט מדין יורד? הדין עם מי?
תודה רבה ובהצלחה
תשובה:
לוי אינו זכאי לקבל מעבר לתשלום שהובטח לו, כלומר 5% מהרווחים (כפי שראובן טוען וכפי שאכן מסתבר). לוי לא מחל על שכרו, אלא הסכים לשיטת חישוב שהוא יכול להרוויח ממנו או להפסיד, במקרה זה התברר שהוא הפסיד.
מקורות:
עיין קצות סי' שלב סק"ד ונתיבות שם סק"ה לעניין אם הבטיח לפועל ליתן לו חפץ בשכרו ונשרף החפץ שהוא פטור לגמרי.
בס"ד
שלו' וברכה
תודה על המענה המהיר ועל מראי מקומות, הנתיבות הוא קשה שעל פניו נראה שכן חייב לשלם, היות וראובן בכל מקרה היה מחפש כזה אדם למען הניהול, אשמח לדון בזה בעיון בהמשך,
אולם לא הדגשתי היבט נוסף, היות והתברר ששמעון הבטיח ללוי דבר שראובן מעולם לא נתן, ולא הסמיך את שמעון לתת, אז לכא' בטל מאיליו את הבטחת השכר, וממילא נשאר לוי רק בגדר יורד ברשות, היות שראובן חיפש כזה עובד ולוי גם נסע אין ספור פעמים עם ראובן למען העסק,
אודה שוב על התשובה ומבקש עיון על הנקודה שהעלנו,
תודה רבה
בשאלה הוצג ששמעון הבטיח לתת 5% מתוך 25% שהובטחו לו, הרי שהיתה לו אפשרות להבטיח שכר.
בנוסף לכך יש לציין שאם לוי עבד על דעת לקבל שכר משמעון, לא מגיע לו שום שכר מראובן, אף לא כדין יורד. עיין ש"ך חו"מ סי' קטו סק"י שאם עבד על דעת להשתלם מאדם מסוים, אינו יכול לבקש שכר מאדם אחר מדין יורד.
ועוד שאלת אגב, ממתי מחשיבים את החישוב רווח והפסד, האם על כל התקופה או לכל שנה בנפרד? שהרי לשנים הראשונות העסק כן נשא רווחים?
תודה רבה
במקבל עיסקא (לווה בהיתר עיסקא) וכן בשני שותפים בעסק, הדין הוא שאין לחלוק את הריווח עד סוף זמן השותפות או העיסקא, והרווחים אמורים למלאות את ההפסדים. עיין שו"ע יו"ד סי' קעז סעיפים לד-לה ועיין גם בבית יוסף שם סעיף לד.
במקרה זה שלוי לא היה שותף בעסק אלא עובד, יתכן שהוא אמור לקבל רווחים גם במועד מוקדם יותר. אם אין מקום להוכיח מתוך ההסכם, יש לברר את המנהג.
שלו' רב,
לא הבנתי את התשובה לשאלה, היות ושמעון הבטיח ללוי שותפות בבתים עצמם, וכן גם כתב לו בשטר, ובפועל התברר שלשמעון כלל לא היה זכות בבתים עצמם רק ברווח עתידי אם וכאשר תהיה, יוצא מזה שרימו את לוי ומעולם לא היה אמור לקבל את מה ששמעון הבטיח לו, ובכן מדוע לא נאמר שכל ההבטחה של שמעון ללוי כאילו לא קיים, וללוי תהיה הזכות לתבוע את ראובן מדין יורד?
חשוב להבהיר שללוי לא עבד ע"מ לקבל שכר משמעון רק מהבתים שנמצאים כולו על שם ובבעלות ראובן, וחשב לתומו שראובן יעביר לו בסופו של יום 5 אחוז מתוך המיזם?
תודה רבה אשמח לקבל מענה
רק עכשיו הבנתי את השאלה ששמעון הבטיח ללוי 5% מהבתים עצמם בעוד שראובן הבטיח לשמעון רק אחוזים מהרווחים.
אם שמעון הבטיח ללוי בשכרו דבר שאינו שלו ומבלי שתהיה לו זכות לכך, הרי הוא (שמעון) חייב לשלם ללוי מכיסו את השווי של הדבר שהבטיח, וכדין המבטיח דבר שלא בא לעולם, עיין קצות סי' שלב סק"ו ונתיבות שם סק"ה.
ואינו דומה לשליח שאמר שכרכם על בעל הבית (עיין שו"ע שם סעיף א), כיון ששמעון הציג בפני לוי שיש לו חלק של 25% והוא ייתן לו מחלקו ועל חשבונו (אם הבנתי נכון) ולא שראובן ייתן שכר 5%.
ראובן אינו חייב לשלם מדין יורד, אף שהשכר שהובטח היה מהבתים שבבעלותו, כיון שאם לוי לא היה עושה את העבודה שמעון היה עושה אותו ולא מקבל שכר כלל (לאחר שלא היו רווחים), וכדין בעל שהוריד אריסין לנכסי מלוג של אשתו ולאחר מכן גירש אותה, שאם הבעל היה יודע לעשות את העבודה בעצמו ואם היה עושה כן לא היה מקבל כלום, גם האריס לא יקבל חלק מהפירות. עיין ח"מ סי' פח ס"ק כב בשם רש"י בכתובות דף פ ע"א ד"ה אסתלקו להו.
בס"ד
תודה רבה על התשובה, אולם חשוב להבהיר שתי נקודות, א' היות ושמעון כלל לא מדבר אנגלית וכו' היה זה בהכרח לקחת איש נוסף, ואם זה לא היה לוי היה צריכים לחפש מישהו אחר, זה היה ברור לראובן ששמעון יצטרך להכניס איש נוסף מטעמו. ב' למרות שבהבנה היה שה5% יבוא מחלקו של שמעון, אולם היות וכל הבתים היה רשומים על שם של ראובן, העביר שמעון את לוי שיקח את שכרו ישירות מראובן, וכן גם בחוזה של שמעון מול לוי חותם עצמו שמעון כמיופא כח של ראובן, שיעביר ישירות את שכרו ללוי, ולכן השאלה במצב כזה אם זה נחשב כשכרך על בעל הבית?
תודה רבה
א. שמעון לא היה חייב לשכור עובד ולהבטיח שכר של 5% מהבתים, הוא היה יכול להבטיח שכר קבוע, או חלק מהרווחים וממילא לא היה ראובן חייב לשלם כלום. ואינו דומה למקרה של אריס שבשו"ע אבן העזר סוף סי' פח שהיה מקובל לשכור אריסין ולהבטיח שכר חלק מהפירות, ולכן אם הבעל אינו אריס, האשה חייבת לשלם.
ב. עדיין נראה לי שכיון שקציצת השכר היתה אמורה להיות על חשבון חלקו של שמעון, אין זה נחשב לשכרך על בעל הבית.
השאר תגובה