לתרומות לחץ כאן

עדות חוקר פרטי לענין "נטען" על אשת איש

רציתי לדעת א. האם אשה נשואה בהליכי גירושין שנפגשת עם גבר תדיר באופן שאין קינוי מצד הבעל מפני שהוא אינו בקשר עם האשה למעלה משנתיים באופן חד משמעי לא הייתה ביאה בין הגבר לאשה הנשואה האם מצב כזה של גבר שנכנס ויוצא מבית האשה יכול לסבך את האשה בבית הדין הרבני.
ב. מה היא ההגדרה לזונה מן התורה והאם בית דין רבני יש לו הסמכות להדביק כינוי מעין זה לאשה שנפגשה עם גבר ולא הייתה ביניהם ביאה.
ג. אם היו עדים חילוניים לכניסה ויציאה של הגבר מהבית האם עדות כזו תופסת בבית הדין.
ד. האם תצלום של תמונה נחשב כעדות קבילה בבית הדין – אשמח לקבל תשובה בהקדם תודה

תשובה:

שלום רב

א. אשת איש שנפגשת באופן תדיר עם גבר אחר. יכולה להיות אסורה לכתחילה לאותו האיש משום "נטען". הדבר תלוי בנסיבות, במהות הפגישות, בעדויות. ראה במקורות.

ב. הגדרה לזונה מן התורה היא כל אשה שנבעלה לאדם פסול, קרי, גוי או ממזר וכד' הרי היא נעשית זונה ואסורה לכהן. אולם אין לה כל השלכה נושא אחר כמו נישואין עם אדם שאינו כהן. ואם ביה"ד יכול לקבוע דין "זונה" על אשה שלא נבעלה בעילת איסור. התשובה היא: כן. אבל רק באופן מסוים: שהיה קינוי וסתירה ועי"ז היא נאסרה לבעלה, באופן זה נאסרה גם לכהן.

ג. עדים שאינם כשרים, עדותן אינו מתקבל בבית הדין כדין כל עדות, גם לא להגדרת "קלא דלא פסיק"

ד. תצלום של תמונה וכד' יכולה להיות קבילה בביה"ד. גם זה תלוי בנסיבות.

מקורות

א. אשה נאסרת להנשא ל"נטען" קרי לאדם שיש רינונים שזינתה עימו, אם יש "עידי כיעור" או "קלא דלא פסיק" – קול – שאנשים אומרים כי היא זינתה עימו כמבואר בשו"ע (אבה"ע סי' יא סעי' א'): "אבל אם לא קדם קינוי, ובאו עליה עדים שנסתרה עם איש זה, ובא ומצא דבר מכוער כגון שנכנסו אחריו ומצאוה עומדת מעל המטה והיא לובשת המכנסים או חוגרת אזורה, או שמצאו רוק למעלה מהכילה (או שראו מקום המנעלים הפוכים), או שהיו יוצאים ממקום אפל, או מעלים זה את זה מן הבור וכיוצא בו, או שראוהו מנשק ע"פ חלוקה, או שראו אותם מנשקים זה את זה, או שנכנסו זה אחר זה והגיפו הדלתות במנעול, וכיוצא בדברים אלו (לפי ראות עיני הדיינים)"

"אם הוציאה בעלה בדבר מכוער כזה, הרי זו ז לא תנשא לנטען, ואם עבר ונשאה, והיו לו בנים ממנה לא תצא. במה דברים אמורים כשרננו העיר עליה ועל הנטען יום ומחצה או יותר, ואמרו פלוני זינה עם פלונית, ולא פסק הקול. והוא שלא היו לה או לו (או לבעל) אויבים שמעבירים את הקול, אבל אם לא היה שם רינה לדבר זה בעיר, או שפסק הקול שלא מחמת יראה, אם נשאת לנטען לא תצא, אפילו אין לה בנים. אפילו בא עד אחד שזינתה עמו, לא תצא".

ב. שו"ע אבה"ע סי' ו' סעי' ח' איזהו זונה וכו'. ושם בסעי' טו – טז: "כל אשה שקינא לה בעלה, ונסתרה ולא שתת מי סוטה, אסורה לבעלה, אפילו ישראל. ואם מת בעלה אסורה לכהן. יצא לה שם מזנה בעיר, אין חוששין לה. ואפילו הוציאה בעלה משום שעברה על דת יהודית או בעדי דבר מכוער, ומת קודם שנתן לה גט, הרי זו מותרת לכהן".

ג. ראה בתשובת הרמ"א (סי' יב) ובתשובת הגרע"א (סי' צט ד"ה ועתה) כי קלא דלא פסיק שיש לנו לאוסרה על הנטען הוא רק אם יצא הקול ע"י עדים כשרים, אולם אם יצא הקול ע"י "עדות רעועה" זאת אומרת עדים שאינם כשרים, אין מתחשבים בעדות זו כלל.

אמנם שמעתי כי יש כאלו הסומכים על חוקרים פרטיים, משום חזקה "אומן לא מרעי אומנותיה". אך לפי דעתי טענה זו אינה עומדת בכה"ג. גם משום שהם מקבלים כסף, ורק משום כך יש לפסול אותם לעדות. (אמנם הם לא מקבלים כסף על העדות עצמה, אלא רק על החקירה, אך נראה כי הבאת הממצאים שבין היתר זה עדות בביה"ד זה חלק מתפקידם. וצ"ע).

אך מלבד זה, עדות סוטה זה נחשב לדבר שבערוה המצריך שני עדים, שהרי כל הפסול "כי ימצא בה ערות דבר" מדבר על אשת איש שזינתה, ועל כך הצריכה התורה ב' עדים. ובמקום שצריך ב' עדים, ובאים עדים פסולים, לא יועיל להם כל חזקה וכד' שהם אמינים, משום שלא באמינותם תלתה התורה את הדין אלא ב"דין של שני עדים". וכשם שאם משה רבינו ואהרן הכהן היו באים להעיד על דבר שצריך דין של שני עדים לא היינו מקבלים את עדותן משום שהם קרובים זל"ז. אע"פ שאין אנו חושדים ח"ו שהם משקרים. א"כ עדים פסולים שיש עליהם חזקה שאינם משקרים אינם טובים ממשה ואהרן, ואין אנו מקבלים את עדותן. וחזקה וכד' מועילים במקרים אלו רק אם הם באים על גוף המעשה לומר שהיה כך או כך, אבל כשהם באים לתת אמינות על האיש הפסול שמעיד, אין בזה כלום במקום שהצריכה התורה ב' עדים. (וראה טיעון זה באריכות כאן)

וחזקה אומן לא מרעי אומנותיה מועילה רק בשאר איסורים, ששם הנושא הוא "נאמנות" ולא "עדות". או גם בממונות ששם אע"פ שצריך על כל דבר ב' עדים, מ"מ חז"ל תיקנו שיועיל חזקה זו בממונות (ראה תוס' גיטין ט,ב ור"ן שם).

ד. ראה באריכות בפד"ר המקוון קפו (מהרב ישראל שחור שליט"א).

הרבה הצלחה

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום ותודה רבה על התשובה המפורטת יש לי שאלה נוספת בעניין "נטען" האם לפי המקורות המןבאים לעייל יתכן שיהיה מותר לאדם שנטען על אשת איש לשאת אותה במידה ולא הייתה ביאה למרות שריננו אחריהם? באילו אופנים הוא אדם כזה מקדש אשה כזו ולא מוציא בין אם יש בנים בין אם אין ? בתודה.

  2. שאלה נוספת היא האם כאשר חוקר פרטי משתיל מצלמות שמוכיחות שאכן אותו גבר נכנס לבית אשת איש והגיפו הדלתות במנעול האם אפשר לעשות בזה שימוש בבית הדין כשבאופן חד משמעי אין ביאה או שבכאן תופסת הטענה של אומן לא מרעיה אומנותיה רק בדיני ממונות ולא לעדות אשה מנאפת

  3. בהחלט יתכן. הכל תלוי מה העדויות הקיימות. דהיינו אם הרינון יצא ע"י חורשי רעתם, או שהקול יצא ע"י אנשים שהם פסולי עדות אין לו דין "נטען" ולכן ודאי שמותר לו לשאת אותה. אולם במקרה יש לו דין "נטען" ובכל זאת נשאו בלא ידיעתם שאסור ויש להם ילדים אינם צריכים להתגרש. ואם אין להם ילדים זה תלוי במהות הקול כפי שמבואר בדברי השו"ע (אבה"ע סי' יא סעי' א'). אך חשוב להדגיש, כי אם התרו בהם שאסור להם להנשא, ובכל זאת נשאו בכל מקרה זה לא נחשב לבדיעבד וחייבים להתגרש.

  4. הבט, אתה חוזר כל הזמן על הטיעון כי ודאי שלא היתה ביאה, אם אכן כך, ודאי שאין להם כל מניעה להנשא. ואפילו אם הגיפו דלתות במנעול וכו'. אלא שאנו לא יודעים אם אכן היתה ביאה או לא, ולכן קבעו חז"ל כי אם היה עדות למעשה כיעור אע"פ שאין עדות על הזנות הרי הם אסורים מדין "נטען" כי אנו חוששים שמא אכן היתה ביאה.
    כשיש מצלמות אם הם נבדקו שאינם מזויפות והתמונות הן ברורות שהגיפו דלתות במנעול וכד', עדיין יתכן שהיו עוד אנשים בבית (אולי ילדים). וממילא אין בכך הגדרה של "נטען". אך אם יהיו תמונות שהם יהיו בהגדרה של "נטען", לכאו' ודאי שנאסור עליהם להנשא. ואבאר כוונתי: בעצם אם האשה מודה שהיה מעשה כיעור אלא שהיא אומרת שלא נבעלה, היא נאמנת במיגו שהיא יכולה להכחיש שלא היה גם מעשה כיעור. אולם אם יש תמונות על מעשה כיעור גם אם היא יכולה להכחיש, ודאי זה יהיה קשה לה מאד, ולכן כבר לא נאמר שהיא נאמנת לומר שלא נבעלה במיגו שהיתה מכחישה שלא היה מעשה כיעור, (ראה קצוה"ח סי' פב סק"י שהביא מחלוקת אם יש מיגו נגד עד פסול, והסיבה היא משום שגם אם העד אינו נאמן, בכל זאת קשה לאדם לעמוד מולו ולהכחיש ולכן אין כאן מיגו). ולענ"ד תמונות ברורות אפילו אם נניח שהיא יכולה להחיש או שזו אשה אחרת, או שזה גבר אחר, או שהתמונות קצת עברו "שיפוץ" וכד', אבל מיגו כבר אין כאן.

  5. שלום כנראה שאם אני שואל כ"כ הרבה פעמים את אותה השאלה בצורה אחרת יש לי טעם שמאד מעיק עלי תודה על הסובלנות … בפעם האחרונה שכתבת לי במקורות שצירפת כתבת שיתכן מצב שגם אם ריננו תיתכן מציאות שהנטען יקדש ולא יצטרך להוציא … דיברתי עם טוען רבני והוא אמר שאם בית דין פסק שהאשה אסורה לנטען לא יתפסו בה קידושין אתה יכול בבקשה להסביר. תודה.

  6. שלום.
    כתבתי לך, מופיע שם בשו"ע דין ברור. כי אם התרו בה שלא תנשא לזה. ובכל זאת נשאה לו כופין אותו להוציאה. מאחר שזה כבר לא נחשב לבדיעבד.
    אולם מה שכתבת בשם אותו טוען רבני כי לא יתפסו בה קידושין, זה אינו נכון. ודאי שיתפסו בה קידושין. שהרי אפילו אם היא ודאי זינתה איתו (איסור לאו), קידושין תופסים. ורק באיסור כרת קידושין לא תופסים. ואולי כוונתו היתה שיחייבו אותם להגרש כפי שכתבתי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל