להלשין על מוסד מתוקצב שאינו עומד בדרישות החוק

שאלה: 

שלו' רב לאוהבי תורתך
שאלתי היא באופן כללי האם מותר להלשין על מוסד שמקבל תקציב מהמדינה ואינו עומד בחובותיו בהם הוא זכאי לקבל תקצוב לדוגמא אם אני עובד במוסד חינוכי שמשלם לי פחות משכר מינימום ועל דעת זה באתי לעבוד שם כך שאין לי שום טענה בב"ד שאני יכול להוציא ע'"י זה ממון. אבל סו"ס הם מקבלים כסף מהרשויות האם מותר להסגיר אותם כי אני חושב שזה לא הגון שמי שמקבל כסף מהמדינה לא ינהג לפי הכללים שהם מחייבים אותו. דוגמא נוספת גן ילדים שאינו עומד בכללי משרד הבריאות במקרה שאין סכנה ממש האם מותר להלשין עליו
נ.ב. שאלתי היא באופן כללי האם בלמסור משהוא לרשויות שהוא מקבל כסף מהם יש בזה איסור במקרה שלא וקנסו אותו אלא יעצרו לו את התקציב ומה הדין אם יקנסו אותו והאם צריך לזה אישור מב"ד בכל פעם.

תשובה:

לגבי שאלת ההלשנה, אינני יכול לענות ללא שמיעת שני הצדדים (גם אם שואלים רק באופן כללי, יש שיסיקו מסקנות מהתשובה כיצד לנהוג באופן פרטי).

לעניין שכר מינימום, דעתי נוטה קצת שיש לומר בזה 'דינא דמלכותא דינא' גם אם הותנה במפורש אחרת.
עוד נראה, שהדרישה של המדינה ממוסדות מתוקצבים לשלם לעובדים את מלוא שכרם, מהוה עילה שהעובד יכול לתבוע את המוסד בבית דין, גם אם התנו איתו מראש אחרת. אולם הגרמ"מ שפרן שליט"א אינו סובר כן.

מקורות:

הדעה המקובלת היא שמנהג המדינה מחייב רק כל עוד לא הותנה אחרת ושהדרישות הסיצואליות שבחוקי המדינה אינן מחייבות מדין 'דינא דמלכותא דינא'.
אבל שונה החוק של שכר מינימום שאינו רק חוק סוציאלי אלא בעל השלכות גדולות לכלכלת המדינה ולהעלאת הצמיחה. משום כך יש לראות בה כחוק שהוא לטובת המדינה כולה ולא רק לטובת בני המדינה, וכמו שכתב בשו"ת הרמב"ן סי' מו (מובא ברמ"א יו"ד סי' קסה) לעניין דינא דמלכותא בכל מה שקשור למטבעות.

אם המדינה מתנה קבלת תקציבים בתשלום לעובדים כחוק, מוסד המקבל תקציב מהמדינה מתחייב ישירות לעובד לשלם לו כפי התנאי מדין עבד כנעני. ואינו יכול לטעון שלא התכוון להתחייב בתנאים אלא לגנוב מהמדינה, שהרי לא מסר מודעה. הסכמת העובד מראש כוחה יפה שהמוסד לא יתחייב מדין שכירות פועלים, אבל אם המוסד התחייב כשקיבל תקציב מהמדינה, על כך לא מועילה ההסכמה. גם מחילה אינה תקיפה על חיוב שעדיין לא בא לעולם, עיין רמ"א חו"מ סי' רט סוף סעיף ד. אולם הגרמ"מ שפרן שליט"א אינו סובר כן, עיין עלון המשפט גליון 33 עמוד ד תשובה ה.
שוב מצאתי שהרבה מדברינו נידונו בבית דין הרבני באשדוד עיין כאן.

Join the Conversation

4 Comments

  1. לא הבנתי מה המקור לכך שאי אפשר להתנות על דינא דמלכותא, כל דברי הרמב"ן שם שבמקום שיש דינא דמלכותא בהחלפת המטבע אין בעיה של ריבית או גזל כיון שזה נחשב כהפקר, אולם אם יתנה במפורש על כך האם הרמב"ן יאמר שלא יועיל?
    יתירה מכך, הרי דיני התורה הינם דינים לא רק לתועלת המדינה אלא לתועלת האנושות כולה, ואע"פ כן "תנאי שבממון תנאו קיים" ומדוע תנאי על דין המלכות לא יועיל? הרי שני הצדדים מודעים לכך ומוחלים זה לזה על ההתחייבות, וכי אדם שיתחייב לחבירו בשבועה וחרם וכל דבר וימחול לו על כך לא תועיל מחילתו?
    סוף דבר אין כאן שום מקור לכך שלא תועיל התניה מראש על מחילת הדבר, ואף אם המדינה תאמר שלא תועיל לכך מחילה גם לא יועיל שהרי התנה על תנאי זה של בני המדינה.

  2. ההוכחה היא מתחילת דברי הרמב"ן, שאף לסוברים שאין דינא דמלכותא דינא אלא במסים שהם לטובת המלך ולא בדברים שבין אדם לחבירו, מכל מקום גם מטבע נוגע לטובת המלך וחל בו דינא דמלכותא לכל הדעות, אף כשהמלך קובע כיצד ינהגו בין אדם לחבירו בקשר למטבע. בזמנינו שכר מינימום משפיע על כלכלת המדינה כמו מטבע וכמו מיסים, וממילא יש לנהוג כן אף כשדנים בין אדם לחבירו.
    לגבי הטענה שאף במצוות התורה תנאי שבממון קיים, אין הנידון דומה לראיה. במצוות התורה קבע מקור החכמה יתברך שתיקון העולמות יהיה גם אם המצווה תחול רק על אלו שאינם מתנים, אבל בדבר שיש צורך לתקן אף במקום שיש תנאי מפורש, התקנה גוברת. ולכן בתקנת חכמים, כגון כתובה, תקנו חז"ל שאף תנאי מוקדם או מחילה מפורשת לא יהיו תקיפים, עיין ב"ש סי' סו סק"ט. ועיין גם בב"ש סי' צב ס"ק טז שמשמע שבכל תקנה דרבנן הדין הוא שתנאו בטל.
    בעניין שכר מינימום, כל בר דעת מבין שאם תועיל התניה על כך, החוק לא יהיה שווה כלום.
    דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א (בפד"ר תיק 1228/תשי"ד) לעניין חוק הגנת הדייר שהוא תקף מדין פיקוח בני המדינה על השערים. והרי גם בחוק הגנת הדייר החוק בא לבטל הסכם של הצדדים. וכי איזה הבדל יש בין לקבוע שכר מינימאלי כשהמעביד חזק לבין לקבוע שכר מקסימאלי כשהמשכיר חזק.

  3. במחילה ממעלת כבודו.
    א. לעצם הענין של שכר מינימום, אין זה מחמת טובת מיסים וכד', אלא סיבה סוציאלית בלבד, אמנם גם במדינות קפיטלסטיות יש כאלו, אולם עיקרו סוציאלי, על המקרים הראשונים במזרח אירופה [ערש הסוציאלזים] אחת מערי הלווין בנושא זה היתה העיר דווינסק כידוע.
    ב. סיבה סוציאלית אכן חשובה היא עד מאד [במידה מסוימת], אולם עדיין אין זה עושה את זה "טובת המדינה כולה", שכן כל דבר שהוא סוציאלי הוא טוב לחד ורע לחבירו ועד היום לא ברור מה נזק יותר [ראה באתר ויקיפדיה בהרחבה בנוגע לדעות המומחים לגבי שכר מינימום].
    ג. מדינת ישראל מגדירה את עצמה כמדינה סוציאליסטית כיון שעוד קום המדינה שלטו בה הסוציאליסטים "עם הפועלים" כידוע בימי עולם.
    ג.גם אם נניח שזה טובת המדינה כולה, עדיין לא הבנתי היכן המקור לכך שדבר שנעשה לטובת המדינה כולה לא מועיל בזה התניה מראש כאשר מדובר על "מחילה", וכי שני בני אדם לא יכולים למחול זה לזה על דבר ששניהם מחויבים זל"ז.
    ד. אין דמיון כלל לדין ותקנה דרבנן, שכן הפקר ב"ד הפקר ואין הפקר מלכותא הפקר.
    ה. מדברי הב"ש אין הוכחה כלל: א) הרי הביא שם ג' דעות בדבר זה, ומבואר בדבריו שסובר לעיקר שתנאו קיים. ב) גם לדברי הר"ן שתנאו בטל הרי לשון הר"ן הוא " והר"ן תירץ חז"ל עשאו חיזוק יותר משל תורה" והיכן מצינו עדיין שדינא דמלכותא נחשב "יותר משל תורה" ג) גם בדברי הב"ש בסי' צב אין הוכחה כלל שהרי הביא שם שדעת רבים מהפוסקים שלא אומרים סתם שחז"ל עשו חיזוק יותר משל תורה, ויתירה מכך הרי הביא שאי אפשר להוציא ממון על סמך סברא זו.

  4. עיינתי בויקיפדיה לפני כתיבת התשובה, אולם גם ראיתי בדף השיחה שהכותב אינו נייטרלי, הוא מגיע עם השקפת עולם מאד מסוימת ומנסה למשוך לכיוון זה ולכן האתר מבקש לשכתב את הערך. בעיניי קשה להניח שדבר המקובל בכל המדינות המערביות אינו נחוץ למדינה.
    כל המחלוקת לעניין כתובה היא האם ראו חז"ל להפקיע תנאי, אבל לכל הדעות אם חז"ל היו רואים צורך היו עושים כן. גם בדינא דמלכותא הפקר בית דין הפקר ואדרבה הראשונים דנים אם המלך יכול רק להפקיר או גם להקנות, עיין שיטה מקובצת ב"ב דף נד ע"ב בשם עליות דר"י.
    הרב המגיב לא התייחס לטענה הנוספת שלדעת הגרי"ש אלישיב שליט"א המדינה יכולה לפקח על השערים, ולכאורה גם נגד תנאי מפורש (כמו שהיה כשחוק הגנת הדייר היה תקף).

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל