שלום רב!
נשאלתי ע"י חבלן משטרה שנקרא לאירוע של חפץ חשוד שבתוכו היו תפילין ומתוקף תפקידו היה צריך לירות בתיק והתפילין ניזוקו והשאלה האם מבחינה הלכתית יש לו חיוב וכן מבחינת קדושת התפילין האם צריך איזו תקנה או תשובה?
תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
שאלה זו מופיעה בדברי הפוסקים במקרים דומים של היזק הנגרם תוך כדי עיסוק בהצלת נפשות, ומבואר בדבריהם שאין החבלן חייב על הנזק, מכיון שחכמים תיקנו תקנה שאדם העוסק בהצלת נפשות פטור מכל הנזקים הנגרמים, ומשום כך פטור הוא גם מתענית, ובפרט שהתענית על נפילת תפילין הוא רק ממנהגא, ואין מנהג על מקרה כעין זה.
מקורות:
לענין הנזק, בגמרא סנהדרין עד,א מבואר שרודף שרדף אחר רודף ושיבר כלים של אחר פטור, וטעם הדבר מבואר שם שאינו מן הדין, אלא שאם אין אתה אומר כן – נמצא אין לך כל אדם שמציל את חבירו מיד הרודף. דין זה נפסק ברמב"ם ובשולחן ערוך חו"מ סימן ש"פ סעיף ג'. ומצינו כמה מקורות בדברי הפוסקים שתקנה זו אינה תקנה דווקא ברודף ונרדף, שבנתיבות סימן ע"ב סקי"ז כתב לגבי מי ששאל חפץ מחבירו לצורך הצלה מדליקה פטור מדין זה (אמנם במשובב שם תמה עליו אך מצד שנחשב מציל עצמו בממון חבירו), וכן בתשובות והנהגות חלק א' סימן תתס"ח דימה דין זה לנהג אמבולנס שהזיק בדרכו להצלת נפשות, וראה גם במשנה הלכות חלק י"ד סימן רכ"ז.
לענין תענית, מבואר בדברי הפוסקים בסימן מ"ד שכל החיוב לצום על תפילין שנפלו הוא רק מנהג ואין זה דין גמור, ובמקרה כזה גם אין מנהג ולכן אינו חייב לצום, אך ראוי ליתן פרוטה לצדקה כמו שכתב המ"ב סימן מ' סק"ג כשנפלו התפילין בנרתיקן.
ואף שרופא שהמית חייב גלות כמבואר בשו"ע יו"ד שלו,א, אך מבואר שם בדברי הפוסקים שזה מחמת רשלנותו שלא נזהר ושמר מספיק, אך כאן שעשה כפי הנהלים ומחמת כך התפוצצו התפילין אינו חייב כפרה כלל. ויעוי' בהגהות היד אברהם על השו"ע שם שכשעוסק במצווה כל הזמן פטור כעין שליח בית דין שהמית מחמת הכאותיו, ואפשר לומר שה"ה כאן.
