שלום רב
פנה אלי חבר שאחתום לו על ערבות, ביודעי ומכירי שהנ"ל לא מחזיר את הלוואותיו, אך מפאת אי נעימות השבתי בחיוב. כשהגיש לי את הדף שבו חתם על ההלוואה כתבתי בכתב ידי "אני הח"מ ערב להנ"ל" והמסמך נמסר למלווה. כוונתי היתה לגשת למלווה מיד לאחמ"כ ולמסור לו את המידע הנ"ל ולהצהיר לו שחתימתי היא רק מחוסר נעימות, ואם הוא מעניין להלוות לו שידרוש ממנו ערב אחר. להפתעתי אמר לי המלווה שהוא כבר העביר לו את הכסף מספר שעות לפני כן, על סמך מה שמסר לו הלווה בעניין הסכמתי.
מה דיני?
תשובה:
מספק, אין הערב חייב כלום.
מקורות:
עצם האמירה שהוא מוכן להיות ערב, אינו כלום, כיון שלא היה מובן מדיבור זה שהוא כבר מתחייב בערבות, אלא שהוא מוכן להתחייב ערבות בעתיד. הערב גם לא אמר ללווה למסור בשמו למלווה שהוא מוכן להיות ערב, אלא אמר כן ללווה אישית. וממילא הרי זה כערב לאחר מתן מעות.
החתימה בכתב ידו שהוא ערב, תלויה במחלוקת הפוסקים אם היא מועילה לאחר מתן מעות ללא קנין, ומספק לא ניתן לחייב. עיין שו"ע חו"מ סי' קכט סעיף ד.
