לתרומות לחץ כאן

חזקת פנויה במקום שהיה מעשה קידושין

שאלה זו היא המשך לשאלות המופיעות כאן וכאן

שאלה:

כבוד הרב שלום,
בזמנו באחת התשובות כתבת לי ש"במקום שיש קידושין ולא ידוע אם תפסו הקידושין אין חזקת פנויה".
פה מדובר במצב שידוע לנו שאדם קידש אשה אך לא ידוע אם ראו זאת עדים כשרים.
מה הדין במצב שבו לא ידוע אם היו קידושין בכלל?
למשל, ישנם מצבים שבהם זכור לי שדיברתי נשים בענייני קידושין, אך לא זכור לי המשך הדברים (אם נתתי חפץ על מנת לקדש). או הפוך: שזכור לי שנתתי חפץ כלשהו אך לא זכור לי מה נאמר לפני כן (אם נאמר משהו על מנת לקדש). ואי אפשר לברר את הדברים בודאות כי כל אחד מהצדדים זוכר רק במעורפל, או שאיני יודע מי האשה הזו כיום ואין דרך לברר.
כאשר שאלתי מזמן על מצב זה, רב אחד אמר לי שכיוון שאיננו יודעים את הפרטים לאשורם (אם היו קידושין כלל אם לאו) אין בכוחם של מקרים אלו להוציא את האשה מחזקתה. אך רב אחר רמז לי שבמקרה הפרטי שלי, שהעיסוק בענייני קידושין נעשה ממש הרגל אצלי, אז הדין שונה ומניחים מראש שגם זכרון ערטילאי כזה היה קידושין ויש בכוחו "לפורר" את החזקה.
אני מבקש שתפסוק לי בעניין הזה שאצא מן הספק.
כמו כן, כל מה שענית לי אז, אמרת שהוא שייך רק לאיסור שלי לשאת בקרובותיהן של אותם נשים שלגביהן יש חשש.
(כיוון שהן לא זוכרות דבר, גט לא שייך וחדר"ג לא שייך).
שאלתי היא האם סתם אשה יש הווה אמינא שהיא קרובה של אותם נשים? האם יש צורך לברר זאת? האם בת דודה נחשבת קרובה?
אשמח אם תענה גם בעניין זה.
בברכה,

תשובה:

שלום רב.

לענין חזקת פנויה במקום שיש קידושין, אולם לא ידוע האם תפסו הקידושין או לא. אכן דעת המהרי"ט שאין בזה חזקת פנויה משום שאיתרע החזקה בזה שפשטה ידה וקיבלה קידושין. אולם רוב הפוסקים חולקים עליו, וסוברים כי לעולם כל זמן שאין אנו יודעים על שינוי במעמדה יש לה חזקת פנויה. (עיין אבני מלואים סי' כז ס"ק יח). אולם מדרבנן במקום כזה החמירו משום חומרת אשת איש שלא לסמוך על חזקה זו באופן זה. כך מבואר בתוס' (כתובות כג,א ד"ה תרוייהו).

ובכל אופן, במקרה שלא ידוע לך על מעשה קידושין, ודאי שאין כל מקום לערער על חזקתה, ובכל ספק יש להעמידה על חזקת פנויה. ומה שכתבת כי מאחר שהיה אצלך איזה רגילות לענין זה, מצב זה מפורר את חזקתה, לא נראה לי שיש לדברים אלו כל אחיזה בהלכה. ובכל אופן, כתב כתבתי בתשובות הנ"ל כמה סיבות מדוע אין חשש קידושין.

ולענין שאלתך בדבר מהי הגדרת קרוביה האסורות עליך. (רק נציין כי כוונתי היתה מאחר שהאשה מכחישה שקיבלה קידושין, א"כ כל הנידון הוא רק לגביך זאת אומרת האם קרוביה מותרות לך). ושאלתך האם בת דודה נחשבת לקרובה. התשובה היא: לא. קרובי האשה האסורות על אדם שחושש שמא הוא קידש אותה, הן: אמה, בתה, ואחיותיה.

ואשר לשאלתך האם סתם אשה יש לחשוש שמא היא קרובה של אותה אשה. דיון בזה מצינו בגיטין (סד,א) "אמר רבי יצחק האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה סתם, ומת שלוחו אסור בכל הנשים שבעולם, חזקה שליח עושה שליחותו". והסיבה שאסור בכל הנשים שבעולם הוא משום שמא הן קרובות של אותה אשה. אולם דעת רוב הראשונים כמו שכתבו שם התוס' כי אין בזה איסור מדינא משום שיש ללכת אחר הרוב שאינן קרובי אותה אשה שנתקדשה. וגם החזקה שיש לסמוך על השליח שאכן קידש אשה, אינה חזקה גמורה שהרי אין זה תלוי רק בדעתו, שהרי הוא צריך את הסכמתה. ולכן כתבו הראשונים כי דין זה הוא קנס שקנסו אותו חכמים שלא חשש שתבוא ע"י תקלה.

וא"כ בשאלה זו, לא שייך ענין זה, הן משום שאין חזקה שאכן קידשת אשה (כמו בשליח שיש חזקה כנזכר). וגם לא מצינו שקנסו חז"ל רק במקרה הנ"ל, ובמקום שלא מצינו שגזרו, אין אנו יכולים לגזור גזירות מעצמינו.

אמנם שיטת הרמב"ן (שם) כי אסור בכל הנשים שבעולם הוא מעיקר הדין. וראה שם את טעמו. ולשיטתו יתכן שיש מקום חייב לבדוק שמא היא קרובה של אשה שלדבריך היא מקודשת לך. אולם זה רק במקרה שיש לך ודאות שהיא אכן מקודשת.

הרבה הצלחה

 

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל