קונטרס יין ישמח, סימן יד': בענין שמחה בר"ה

ביראים (רכז) מבואר דגם בר"ה שייך מצות שמחה. ((וכן מוכח משבת קמח: (כמו שהוכיחו בשדי חמד מערכת ר"ה סי' ב אות ו, ובמקראי קדש ימים נוראים סי' ח). וכן משמע מחולין פג. וע' ט"ז תקצז א שהביא שי"א שמצוה להתענות בר"ה, אמנם לא נפסק כן כמבואר בפוסקים בסי' תקצז, וע"ע שאילתות טו ומהרי"ל שו"ת קכח דמבואר דיש מצות שמחה בר"ה. וע"ע טו"א חגיגה ח: ובהג' בעל הברוך טעם.)) (אמנם שם מבואר דגם ר"ח, ובזה לא משמע כן ברמב"ם (יו"ט  ו, יז), אבל לעניין ר"ה פשטות הרמב"ם שחייב שמש"כ הרמב"ם "עם שאר ימים טובים" – כולל ר"ה שהרי ודאי נקרא יו"ט. ועוד דאם התכוין להוסיף רק את שבועות מדוע כ' "ימים טובים" בל' רבים). וע"ע בשאג"א קב שמסיק שיש מצות שמחה בר"ה, ומ"מ אין חיוב שלמי שמחה. וע' מ"ב תקצז סק"א דמצות "ושמחת בחגך" שייך גם בר"ה, והביא הפס' בנחמיה (פ"ח) "אכלו משמנים ושתו ממתקים וכו'". [ומ"מ כ' שם בשו"ע שלא יאכלו כל שבעם, וע"ע במ"ב תקפא סקכ"ה שלא ילבש בגדי משי ורקמה כשאר יו"ט.]

וע' מ"א ריש סי' תקצז (הובא בבה"ט תקצז סק"א) שכ' "במגיד מישרים כ' בפ' נצבים שלא לאכול בשר ולשתות יין ((והיינו ליחידי סגולה כמפורש במגיד מישרים שם. ולהשלמת הענין אביא את לשון המגיד מישרים, וז"ל: "ומ"מ איבעי דלא למיכל בהו בישרא ודלא למישתי חמרא, ואוף בשאר אוכלין ומשקין למיזער בהו, ואע"ג דאמר עזרא אכלו משמנים ההוא לכלל עמא ואנא ממלל ליחידי סגולה, ותו דמשמנים היינו שמן וחמאה וחלב אבל לא בשר, וכן בשתיה (ו)לא אמר אמר שתו יינות אלא משקין אחרים דאינון מתוקים."))  בר"ה". וצ"ע מכל הנ"ל. ((ע' מקראי קדש (ימים נוראים ח) שהקשה כן על המ"א. עוד הק' מזה על הסוברים שמותר להתענות בר"ה. וגם זה מתורץ במש"כ להלן, וע"ז י"ל עוד שיוצא ידי חובה בלילה.))

ואולי כל אלו שאמרו שיש שמחת יו"ט היינו לקיים באיזה דבר המשמחו, וא"צ דוקא בשר ויין שהרי במקור הדין בפסחים קט. כ' שבזמן הבית בשר שלמים, ובזה"ז יין, והרי בר"ה אין דין שלמי שמחה כמבואר בשאג"א הנ"ל, וא"כ ייתכן דלא נקבע בו איך לקיים מצות השמחה, ויכול לקיימה בשאר דבר המשמחו. שו"ר שכבר כתב כן במועדים וזמנים ח"א סי' ד בהג"ה, והביא לשון הרמב"ם (הל' חנוכה ג, ו) שכ' "אבל ר"ה ויוה"כ אין בהם הלל לפי שהם ימי תשובה ויראה ופחד, לא ימי שמחה יתירה." ((ומה שמבואר בחולין פג. שאוכלים בשר בר"ה – אין מזה ראיה דחייבים בשר בדוקא, דייתכן דנהגו כן אף שאינו חיוב, ובפרט שבודאי גם בזה אפשר לקיים המצוה. אמנם ממש"כ שם בגמ' דהוי זכות – צ"ע, וע"ש ברש"י (ד"ה דזכות) דלא סגי ליה בלא בשר. אמנם הזמנים המבוארים שם אינם כל הימים שיש בהם מצות שמחה, וע"כ תלוי ברגילות לקנות בשר ולא בחיוב, וע' רש"י בעירובין פא: ד"ה זכות שכ' "הכל דרכן בכך". [וע"ע ברש"י בעירובין פא: ד"ה בד' פרקים שכ' דגם עיו"כ בגליל בכלל זה, אף דשם ודאי אין חיוב בבשר בדוקא.] וע"ש בר' גרשום שכ' "שחייב לקנות בשר בשביל שמחת יו"ט". ואולי נקט ל' חייב משום שאר הימים.)) ובקונטרס מים חיים כתב הגרי"א דינר בשם הגר"ח קנייבסקי "לא שמענו שמקפידים בר"ה לשתות כוס יין."

אמנם בשדי חמד מערכת ראש השנה (כרך ט) נקט שנחלקו הפוסקים אם יש שמחה בר"ה, וע"ע שם (בסי' ב אות ד). וע"ע שו"ע הרב תקכט ו דמ' דאין שמחה בר"ה. וכ"כ בס' יסוד ושורש העבודה שער יא סופ"א ((וז"ל היסושה"ע: "ויזהר האדם מאד בסעודת לילה זו מאכילה מרובה וגסה וביחוד מדגים ובשר שמן שלא יבוא לידי קרי ר"ל. ויאכל מעט דג לכבוד יו"ט ומבשר שמן ימשוך ידיו לגמרי ומכל דבר המביא לידי קרי ר"ל. גם לא יתענג במיני מאכל ומשקים כמו בשאר יו"ט, כי ימי ר"ה אינם נקראים ימי שמחה אלא ימי דין, כמבואר בזוה"ק פ' אמור אמר רב יהודה כולהו מועדים מקראי קדש קרינן בהו אבל נפקי ר"ה ויוה"כ דלא אישתכח בהו חדוותא דהא אינון ימי דינא הוו, עכ"ל בקיצור. לכן ימעט אדם מתענוגי אכילה ושתיה בימי ר"ה, ויהיה אכילתו באימה וביראה ממש כלפני המלך ובודאי יהיה נקרא שולחנו זה השלחן אשר לפני ה'." עכ"ל היסושה"ע. וע' רמ"א (תקפג א) "ונוהגים לאכול בשר שמן וכל מיני מתיקה." וע' בבה"ט שם סק"ג שרש"ל קבל מזקנו שלא אכל דגים בר"ה כדי למעט תאוותו במקצת.)) ע"פ הזוהר. (אמנם אולי מש"כ לא לאכול בשר – ר"ל רק בלילה, ויקיים השמחה ביום. ומש"כ בזוהר שאינם ימי שמחה אולי יל"פ דאינם כשאר ימים טובים, וכל' הרמב"ם שאינן ימי שמחה יתירה.)