לתרומות לחץ כאן

קונטרס יין ישמח, סימן ח': אם בשר בהמה או עוף

סימן ז תוכן עניינים  סימן ט

יל"ע אם צריך בשר בהמה או סגי בבשר עוף. וע' חגיגה ח' "ת"ר ושמחת וכו' יכול אף בעופות וכו' ת"ל ושמחת בחגך מי שחגיגה באה מהם, יצאו אלו שאין חגיגה באה מהם. ר' אשי אמר מושמחת נפקא יצאו אלו שאין בהם שמחה", לכאו' יוצא שלד' הברייתא נתמעט עוף רק מצד שאינו בר חגיגה ולפ"ז בזה"ז ל"ש הך מיעוט, ולד' ר' אשי אינו בר שמחה מצד עצמו ((ויש לדייק כן מביאור הגר"א תקנב ס"ב שהביא דעת רב אשי, וע"ע בספר אות ברית סי' רסה ס"ק יד שתלה במחלוקת בחגיגה אם יוצאים בעוף יד"ח סעודת ברית, וע"ש שכתב שהרמב"ם פסק כרב אשי.)) , ולפ"ז גם בזה"ז שייך. אמנם נראה שגם לדעת הברייתא – אחר שנתמעט למדנו שאינו בר שמחה, שהרי 'אינו בר חגיגה' אינו טעם שהרי שמחה לא מקיימים על ידי קרבן חגיגה, ואינו אלא ילפותא שאינו יוצא בעוף, ואחר שלמדנו יוצא שגם בזה"ז א"א לקיים בעוף. ולכאו' יש לדון איפכא דלד' רב אשי מה שאין שמחה אלא בבשר בהמה היינו משום חשיבותו (שהרי אין בבשר בהמה מציאות בטבעו שמשמח כמו יין, ועל כרחך דהעניין משום חשיבות המאכל), ולפ"ז מי שאצלו בשר עוף חשוב לו כמו בשר בהמה או יותר אין עניין דוקא בבשר בהמה [ולפ"ז ה"ה שאר מאכלים כ"א לפי המאכל החשוב וטעים לו]. אמנם לפי הברייתא שעוף נתמעט מפס'  י"ל דגם מי שאוהב יותר עוף צריך דווקא בשר בהמה [וה"ה שלא יוצא בשאר מאכלים]. אמנם פשטות לשון הגמ' דגם לרב רשי בכל גוונא אין שמחה בעוף. [ואולי הטעם משום שהתורה לא נתנה דבריה לשיעורין.]

וע' בלקט יושר (מתלמיד בעל תה"ד) שכ' בהל' פורים (בסוף או"ח ד"ה בהלכות כבוד בדפוס ברטין עמ' 157 ) "אין שמחה אלא בבשר ויין, וצריך כ"א לעשות תבשיל א' או ב' מן הבשר, ובשר עוף אינו נקרא בשר."

וע' מרדכי סוף תענית שהביא מראבי"ה ורשב"ט "דמותר לאכול בשר עוף [אפי'] בסעודה המפסקת, וראיה מפ"ק דחגיגה (דף ח' ע"ש) גבי ישראל יוצאים י"ח בנדרים ונדבות ושמחה יצאו עופות שאין בהם שמחה". וכ"ה בביאור הגר"א באו"ח תקנב ס"ב ע"ש שהוכיח מחגיגה ח שאין איסור מדינא בבשר עוף בערב ט"ב.

וכן מבואר בחו"י סו"ס קעח דעיקר המצוה בבשר בהמה, ובעוף מתקיים רק קצת. ((וע"ע בנדרים נד שמבואר שסתם בשר היינו בשר בהמה ולא עוף, ולפ"ז בפשטות כיון שהרמב"ם כ' 'בשר' משמע דהכונה לבשר בהמה.))

ועדיין יש לדון דאולי בזמן הגמ' ובזמנם בשר הי' המאכל החשוב, ולכן הוצרכו דווקא זה, אבל בזמנינו יש מקומות שעוף לא פחות חשוב מבשר בהמה. וגם במקום שהבקר חשוב יותר, אולי הראשונים כ' לרוב האנשים דהבשר יותר חשוב אצלם (או יותר טעים להם) אבל מי שאצלו עדיף יותר עוף או שאר דברים – אולי יוצא בדברים אחרים, דהא העניין מצד העונג כנ"ל. אבל בפשטות משמע דלא חילקו ונקבע לכל אחד החיוב בבשר. ועוד דבכתובות סז: מבואר שעוף יותר יקר מבשר בהמה והמעונג זקוק לעוף דוקא, ע"ש ברש"י ד"ה משל עופות. ולכן לא כ"כ נראה שעוף היה פחות חשוב. וע' בהערות המהרש"ם לספר חותם קדש (צויין להלן בנספח בדין ברית) שכתב שלא יוצאים בבשר עוף יד"ח שמחה. וע"ע ברבבות אפרים (ח"א סי' שנ) ששמע מהגר"מ פינשטיין שדווקא בשר בהמה.

[וע' יחוה דעת ח"ו לג בהע' שרצה לומר שאם אינו יכול לאכול בשר שיאכל עוף ע"פ המבואר בביצה י שגם בעופות מקיימים שמחת יו"ט. אמנם לפי המבואר בשאג"א סה ע"פ הראשונים ((נתבאר בסי' יא.)) שבכל מיני שמחות מקיימים שמחת יו"ט (וכ' ע"ז "כדאמר בכולה גמרא ואתי לאמנועי משמחת יו"ט") – א"כ  אין שום ראיה שעוף עדיף משאר מאכלים. ולכן נראה שמי שאינו יכול לאכול בשר בהמה – צריך לשמוח במה שעדיף לו ואין נפק"מ אם זה בעוף או במאכלי חלב או דגים. אמנם מצאנו שדימו בשר עוף לבשר בהמה, כגון לענין תשעת הימים, ואולי מזה יש ללמוד לכאן שזה הכי דומה לבשר בהמה ועדיף משאר דברים, אמנם אינו מוכרח די"ל דלא תקנו אלא בשר בהמה וכאן אין מנהג בעוף (שלא שכיח מי שאינו יכול לאכול בשר).]

שו"ר בנטעי גבריאל שכ' ואם אינו אוכל בשר בהמה יאכל עוף, וציין לחו"י קעח ויד אפרים (יו"ד א, א) ושבט הלוי (ח"ג יח) ור"ח ביצה (ח'), ובאמת בכל המקורות הנ"ל מבואר שיש שמחת יו"ט בעופות, וכן מבואר בגמ' בביצה י, אלא דיל"ע כנ"ל אם היינו עוף דווקא מצד שהוא קצת כבשר, או דהענין מצד שבכל מיני שמחה מתקיימת המצוה מדאו', וה"ה לשאר מאכלים טובים כל אחד לפי החביב לו. (ובשבט הלוי נקט דיכול לקיים בדגים, ע"ש. [וע"ש עוד שכ' שיש שלא מקפידים לאכול בשר ביו"ט.]) וע"ז אין ראי' מהר"ח ומהחו"י ומהשבה"ל, אמנם מד' היד אפרים מוכח שיוצא עיקר השמחה בעוף שהרי בא להתווכח עם החו"י – שגם הוא מודה שיש עניין בעוף, ועוד שכ' שם "אין זה כי אם בשלמי שמחה" (היינו מה שצריך דוקא בשר). אמנם הוכחתו היא מביצה, וכבר כתבנו שלהשאג"א אין ראי' מביצה שזה שונה משאר מיני שמחות, וייתכן דהוא לא סובר כהשאג"א. ((וגם ייתכן שהוא סובר שאין חילוק בין שאר דברים לבשר, ולא רק בבשר עוף היקל אלא דלדעתו אין חילוק בין בשר לשאר מיני שמחות, (ואולי סובר שגם להרמב"ם בשר אינו בדווקא אלא דוגמא , ויל"ע).)) ומדברי המרדכי והלקט יושר דלעיל מוכח לכאו' כד' החו"י, ודלא כהיד אפרים.

סימן ז תוכן עניינים  סימן ט

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל