לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

אם מותר לדיינים לקבל שכר

לאור דברי המשנה "הנוטל שכר לדון – דיניו בטלים" מלבד דייני גזילות. רציתי לשאול אם כן ממתי החלה ההופעה שדיינים אכן נוטלים שכרם, בהיתר. תודה רבה מראש על המענה

תשובה:

שלום רב,

דיינים המכהנים בבית דין אינם מקבלים שכר מבעלי הדין. אם הם מקבלים שכר, הרי זה מקופת בית הדין ולא מבעלי הדין עצמם (וללא קשר כמה שילמו בעלי הדין), ואין בכך איסור אם מקבלים שכר לפרנסתם, אלא אדרבה חייבים ישראל לפרנס דייניהם.

בוררים הדנים ביחיד, נוהגים ליטול שכר שני הצדדים בשווה ואין בכך איסור כיון שאינם דיינים על פי תורה אלא מצד שבעלי הדין קיבלו אותו עליהם.

מקורות:

לגבי דייני גזירות, עיין בתוספות כתובות דף קה ע"א ד"ה גוזרי שכתב שני טעמים למה נטלו שכר, ושני הטעמים שייכים לכל דיינים המקבלים שכר מקופת הקהל. וכן נפסק בשו"ע חו"מ סי' ט סעיף ג שמותר לדיינים ליטול שכר מקופת הקהל. ועיין בב"ח שם שאפילו אם הם עשירים מותר להם, אולם בספר כנסת הגדולה שם הגה"ט אות יב נוטה שעשירים לא יקחו שכר מקופת הקהל.

לעניין דיינים הדנים ביחיד, עיין בחכמת שלמה על שו"ע שם סעיף ה ובספר ערך ש"י שם.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. "בוררים הדנים ביחיד, נוהגים ליטול שכר שני הצדדים בשווה ואין בכך איסור כיון שאינם דיינים על פי תורה אלא מצד שבעלי הדין קיבלו אותו עליהם."

    לפי הרב, הם רשאים לקבל כל סכום כסף שהם רוצים? ומה עם שו"ת באר משה (חלק ד סימן קמח אות י) וגם שו"ת אבן ישראל (חלק ח סימן צ)?

  2. לא חידשתי בדברי שום חידוש, אלא באתי לכתוב בקצרה על מה מתבסס ההיתר.
    מה שכתבנו מבואר בספר חכמת שלמה על שו"ע חו"מ סי' ט סעיף ה, שאם הדיין אינו דן בכפיה אלא מרצון בעלי הדין, אין עליו איסור ליטול שכר וכתב שאחד מאלף בזמנו אינו נוטל שכר לדון. עוד כתב שאף במקום שיש איסור ליטול שכר, אם בעלי הדין קיבלו אותו עליהם אף לאחר שידעו שהוא לוקח שכר, דינו דין, משום שלא גרע דיין זה שפסול מדרבנן מקיבל עליו קרוב או פסול שפסולים מן התורה שהקבלה מועילה.
    חידוש זה שקבלה מועילה אף נגד פסול זה כתב בחידושי הרי"ם על חו"מ סי' לד סעיף יח וכן דעת התומים בסי' ט סק"ח שקבלה מועילה.
    בספר ערך ש"י על שו"ע חו"מ סי' ט סעיף ה כתב שדיין יחיד (שאינו בגדר מומחה שיכול לכוף לדון בפניו יחידי), מותר לו ליטול שכר, כיון שאינו מצווה לדון, ואין עליו מצוות השבת אבידה כיון שהצדדים יכולים לדון בבית דין של שלושה.

    מה שציין הרב המעיר משו"ת באר משה (חלק ד סימן קמח אות י) שם מדובר משלושה דיינים שחייבים לדון על פי דין ולא בבוררות. ומה שציין משו"ת אבן ישראל (חלק ח סימן צ), שם אכן מדובר בדיינים של זבל"א וכתב שאין דינם דין, אבל דבריו הם להיפך ממה שמבואר בחכמת שלמה, בחידושי הרי"ם ובערך ש"י ותמיהה גדולה עליו.

  3. אני מופתע מאוד, נראה בבירור מדברי הגאון רבי משה שטרן זצ"ל, שהוא מדבר לגבי דיינים של זבל"א [כמו דברי של הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל].

  4. בשו"ת באר משה אכן מדבר גם בדיינים של זבל"א, אך המדובר שם הוא בבעלי דינים הדנים אצל דיינים אלו שלא מרצונם וכשאין להם שום ברירה אחרת. אבל דבריי אמורים במקום שמצויים בתי דינים המוכנים לדון עם עמלת פתיחת תיק מינימלי, אלא שבעלי הדין החליטו מרצונם החופשי שהם מעוניינים דוקא בבורר יחיד או בזבל"א (שהוא למעשה כבורר יחיד) על אף שהם יודעים את גובה השכר שיצטרכו לשלם. במקרה זה לא דיבר בשו"ת באר משה.
    יש לציין, במקרה שצד אחד מעוניין לדון בבית דין והצד השני מעוניין בזבל"א, בית הדין אכן אמור להגביל את הזכות לדון בזבל"א על ידי קביעת גובה מקסימלי של שכר טרחה.

  5. לא מצאתי תשובה זו.
    אני יודע רק על כך שלפי דעתו (ח"ח סי' ש וסי' שב) אין בעל דין יכול לדרוש לדון בזבל"א כשהצד השני מבקש לדון בבית דין קבוע, אך לא ראיתי שיש איסור על הבוררים ליטול שכר כשהצדדים מסכימים על כך מראש.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל