שאלה בנוגע ליום טוב שני: כשיום טוב ראשון נופל בשבת, האם מותר לקדש מוקדם את קידוש של יו"ט שני, כולל "המבדיל בין קודש לקודש", כשעוד היום גדול?
בהנחה שזה אפשרי (שכן מותר להבדיל גם בשבת), האם הדבר נכון גם בשבועות: כלומר, האם יש להקפיד על דין תמימים ביו"ט שני של שבועות?
אני יודע שאלו שאלות שאין להן קשר זו לזו, אך אודה לכם על תשובה לשתיהן.
תודה רבה ויישר כח.
תשובה:
שלום רב.
א. אין לקדש קידוש של יום טוב בשבת, אלא אם כן בשעת הדחק גדול כגון לצורך זקן או חולה, שאז יקדש בלי נר ולא יעשה כל מלאכה.
ב. בשבועות כתבו הפוסקים שאין לקדש עד הלילה מדין 'תמימות' ולכן יש שכתבו לאסור גם ביו"ט שני אטו יו"ט ראשון, ויש מקילים גם ביו"ט שני.
מקורות:
א. בספר נועם מגדים להפמ"ג אות כ' כתב בפשיטות שכיון שקדושת שבת חמירא מקדושת יום טוב יש לאחר להתפלל עד מוצאי שבת, כדי להוסיף מחול על הקודש כמו במוצאי שבת בחול, וכן כתב התוספת שבת סי' רפ"ח סק"ט (ויתכן שכל דבריהם שם על לכתחלה שעדיף להוסיף קדושה לשבת מליום טוב יעוי"ש), ובמנחת שלמה חלק א' סימן ג' הסתפק בזה הגרש"ז אוירבאך זצ"ל ובשמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק מ"ז הערה קי"א הובא בשמו שניתן להקל בזה בשעת הדחק לצורך זקן או חולה. ובספר נתן פריו על פסחים לר' נתן גישטטנער דף קג,א האריך בשאלה זו ותלה זה במחלוקת בגדר תוספת שבת יעוי"ש באורך.
ובמקרה שחל יום טוב בערב שבת אם יכול לקדש ולהתפלל בערב שבת כשהוא עדיין יום טוב, ראה כאן במאמר שכתב הרב צבי רייזמן באריכות בענין זה, וכן כאן בסוף השיעור במקורות בענין זה.
ב. הפרי חדש סימן תצ"ד כתב בשם שו"ת משאת בנימין שאין לקדש בשבועות עד הלילה כדי שיהיה 'שבע שבתות תמימות'. ובכף החיים סי' תרל"ט סק"ז כתב שאין לחלק בין ליל יו"ט ראשון לשני כדי שלא יחליפו, אך במנחת יצחק חלק י' סימן מ"א כתב שאפשר להקל בזה.
