לקבל פקדונות מבחור הסמוך על שולחן אביו, תנאים בשכר עבודתו

לרבנים החשובים שלו' וברכה

1) מה שנא' בגמ' ב"ב נא: אין מקבלים פיקדונות מן הנשים עבדים ותינוקות, האם מדובר גם בגדול הסמוך על שולחן אביו (כמובן בסכום משמעותי) או דווקא קטן ממש?

2) מ"ש בשו"ע סימן ע"ר שקטן שהרויח מעות במלאכה או בסחורה הריוח לאביו, במקרה שהמעסיק יגיד לקטן מפורש ע"מ שאין לאביך בהם כלום האם מהני או לא, ומה הדין בגדול הסמוך על שולחן אביו, ומה הדין אם הוא יזכה בתשלום ע"מ שאין לאביו בהם כלום, האם מהני?

תשובה:

שלום רב,

1) לכאורה תלוי במחלוקת. אם סוברים שגדול הסמוך על שולחן אביו אינו זוכה בשכר עבודתו ולא במתנות שנותנים לו, לכאורה גם ממנו אסור לקבל פקדונות. אך אם סוברים שניתן לתת לו מתנות וכל שכן אם שכר עבודתו של עצמו, מותר לקבל ממנו פקדונות, כיון שמסתמא הכסף הוא של עצמו.

2) אם הבן קטן, אין תוקף להסכם עם הבן, והמעביד של הבן יהיה חייב לשלם לאביו. לסוברים ששכר עבודת גדול הסמוך על שולחן אביו לאביו, גם בבן כזה לא יועיל תנאי עם הבן.

מקורות:

1) בשו"ע חו"מ סי' ער סעיף ב פסק הרמ"א שגדול הסמוך על שולחן אביו זוכה במתנותיו לעצמו, אולם בשו"ע או"ח סי' שסו סעיף י נפסק שדין זה הוא ספיקא דדינא וכתב בשו"ת מהרש"ם ח"ג סי' שיג שספק זה אם גדול הסמוך על שולחן אביו זוכה במתנותיו לעצמו לא הוכרע בשו"ע. לעניין שכר עבודתו נפסק בשו"ע חו"מ שם שהוא של אביו, אולם בהגהות רע"א שם מביא ראשונים שחולקים.
אם האב זוכה גם במתנות פשוט שאין לקבל מן הבן פקדונות, כיון שאין לו שום הכנסות רק משל אביו ודינו כעבד ואשה. אולם אם רק המציאות הן של אביו ושכר עבודתו הוא של עצמו, ניתן לקבל ממנו פקדונות. ואם שכר עבודתו של אביו ומתנותיו של עצמו, וכדעת השו"ע בחו"מ, יש להסתפק אם ניתן להניח שהכסף שהקטן בא להפקיד הוא ממתנה ומותר, אם לאו.

2) אם שכר עבודתו הוא של אביו, הרי האב הוא זה שאמור לקצוץ לקבוע את גובה המשכורת, וכמו שכתב בשו"ת ה(המיוחסות לה)רמב"ן  סי' קה על פי הגמ' בב"מ דף צב ע"ב, וממילא אין שום תוקף למה שהסכים המעביד עם הבן שלא יהא לאביו רשות בו. לעניין אם שכר עבודתו של גדול הסמוך על שולחן אביו של אביו, בשו"ע חו"מ סי' ער סעיף ב נפסק שהוא של אביו, אולם בהגהות רע"א שם מביא ראשונים שחולקים.