לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

ילד הנולד מבנק הזרע

האם מותר לאשה ישראלית לקבל זרע מבנק הזרע. ואם כן האם מותר לקבל מגוי. תודה רבה

תשובה:

ודאי כי לכתחילה אסור לאשה לקחת זרע מבנק הזרע ולהכנס להריון ע"י זה.

אולם הפוסקים דנים בשאלה האם ילד שכבר נולד מבנק הזרע האם הוא כשר או לא. כשהשאלה המרכזית היא: האם דינו "שתוקי" או לא. שהרי מבואר בקידושין (עג,א. עד,א) פנויה שילדה, דין הילד "שתוקי" שיודע מיהו אמו ואינו יודע מיהו אביו. ואסרו אותו חז"ל לקהל עד שתאמר האם ממי התעברה. או אם יש תרי רובי – רוב כפול – אז גם בלא אמירה שלה ניתן להכשיר את הילד.

ודין זה הוא משום החשש שמא התעברה מאדם פסול (עי' כתובות יג,א במשנה) ומשום "מעלת יוחסין" הצריכו חז"ל את האם לומר ממי התעברה ואפילו במקום שיש רוב כשרים. והטעם שגם במקרה שיש רוב כשרים הרי הוא אסור, משום שיתכן שהיא הלכה אל הבועל ולא שהבועל בא אליה, וממילא דינו כ"קבוע" שהוא ספק ואין מתחשבים ברוב.

(ודוגמא לדין רוב וקבוע יש בכתובות (טו,א) ט' חנויות מוכרות בשר כשר, וחנות אחת טריפה, אם נמצא מושלך ברחוב אנו דנים כל דפירש מרובא פירש, אולם אם הוא נכנס לאחת החנויות ואינו יודע איזה, דינו כלוקח שהוא לקח מהקבוע והרי הוא ספק טרף).

ואכן, בשו"ת שרידי אש (ח"א סי' עט) כתב כי תינוק הנולד באופן שאין אנו יודעים ממיהו אביו (מיהו נותן הזרע) לכאורה דינו כשתוקי. אלא שהמעיין שם יראה כי לא קבע מסמרות בזה, אלא לענ"ד זה רק ציון נושאים שיש לדון בהם, ולא הלכה פסוקה.

יש שכתבו (עי' שו"ת יביע אומר אבה"ע ח"י סי' י') כי אין חסרון של שתוקי, שהרי בגמ' (קידושין עג,א) משמע כי אם ודאי הלך הבועל אליה אנו נדון בזה דין "כל דפריש מרובא פריש" וממילא נקבע כי הבועל הוא מהרוב הכשרים, אלא משום שאין אנו יודעים מי הלך למי, ויתכן שהאשה הלכה אליו, דינו כקבוע וכנ"ל.

וא"כ סבורים אותם פוסקים, כי במקרה זה הרי הבועל ודאי הוא זה שהגיע לבנק הזרע לתרום, וא"כ ודאי יש דין "כל דפריש מרובא פריש" ואין כל חשש "קבוע".

אך לכאורה צריך עיון היטב בטיעון זה, שהרי המציאות היא כי אכן התורם בא לבנק הזרע לתרום, ואח"כ באה האשה לקחת. ומנין לנו לקבוע שאנו צריכים ללכת לפי התורם שהוא "פירש" מהרוב. ולא ללכת לפי האשה שהיא באה אל ה"קבוע" לקחת משם זרע.

ולכאורה להיפך, יש לנו לקבוע כי דין זה הוא נחשב ל"קבוע" ולא ל"רוב". שהרי אמנם האיש בא לתרום ולכאורה הוא פירש מהרוב, אבל כל זמן שהזרע מונח שם אין בזה כל השלכה הלכתית שנוכל לומר שהזרע כשר, כשאין השלכה אין אנו קובעים כלום. וההשלכה ההלכתית היא רק כשהאשה באה לקחת את הזרע, ואז ודאי דינה כלוקח שלקח מן הקבוע.

דוגמא לזה שתמיד אנו קובעים את הדין בשעה שנולד הדיון ההלכתי (או בשעה שיש איזה נפק"מ לדיון כזה). וכמו שהזכרנו, ט' חנויות אוכלות בשר כשר ואחת טרף, אם בא ולקח מאחת מהם דינו כ"קבוע" ולא כ"פירש". אולם אם גוי הוא זה שקנה מאחת החנויות והביא את זה ליהודי דינו כ"פירש" משום שבזמן שהוא לקח עדיין אין נפק"מ שהרי הוא גוי, וא"כ הדיון הוא רק כשזה בא לישראל, ואז דינו כבר כ"פירש". (ראה חולין צה,א).

אמנם הגר"א וייס כתב בתשובה שיש אצלי, כי אכן יש כאן ודאי פירש כי הספק לא נולד במקום הקביעות, משום שהתהליך הוא שהאשה מקבלת מבחנה בקליניקה (ולא מדובר על מבחנה מסויימת, אלא אחד מתוך כל המבחנות שיש שם), וא"כ בקליניקה נולד הספק, וא"כ דינו כפירש ולא כקבוע.

ומטעם אחר לכאו' נראה שאין דינו כשתוקי. שהרי כיון שאין ממזר ידוע בין התורמים, א"כ אין כאן דין "קבוע", שקבוע שייך רק במקרה שיש מיעוט ברור, וכל השאלה היא האם היתה פרישה אז אני אומר כי הפרישה היא מהרוב, או שלא היתה פרישה ודינו כקבוע. אבל אם אין ברור כלל שיש מיעוט, יש לנו ללכת אחר הרוב.

אלא שראיתי בקובץ תשובות (הגרי"ש אלישיב שליט"א, ח"ג סי' קעז) שכתב: "אלא שיש לדון ולומר דלא אמרינן קבוע אא"כ הוחזק וידוע המיעוט בבירור שנמצא במקום ההוא ממזר או קרוב הפוסל את הולד מלבא לקהל, אבל כשאין לנו הוכחה על קיום המיעוט הפוסלו לא שייך לדון מדין קבוע. אמנם מלשון הבית שמואל סי' ד' ס"ק לט משמע כן. שכתב ודוקא כשיש ממזר באותו מקום אז חיישינן שמא זינתה עם הממזר אבל היכא דליכא שום ממזר הולד כשר עכ"ל".

זאת אומרת שדייק הגרי"ש אלישיב מדברי הב"ש כי רק אם ברור לנו שאין ממזר אז אנו יכולים להחליט כי הולד כשר (גם בלא אמירה שלה לכשר נבעלתי, וללא תרי רובי – רוב כפול). אבל לכאו' יש מקום לדייק גם מתחילת דבריו "דוקא כשיש ממזר באותו מקום". אבל בעיקר הדין נראה מדברי הפוסקים כי אם אין מיעוט ברור אין דין קבוע.

סיבה נוספת יש להתיר את הילד הנולד באופן זה, הוא עפ"י מש"כ בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"ג סי' יא) כי אין דין ממזרות רק באופן שהתעברה ע"י ביאה, אבל בהפריה מלאכותית אפילו מזרע של ממזר, אין הילד ממזר. וראה כאן בהרחבה בנושא זה.

ראה עוד בנושא זה בשו"ת יביע אומר (ח"י סי' י') שגם דן שם לענין כהונה אם נולדה בת האם היא מותרת לכהן, ומסיק שהיא מותרת. וכן בקובץ "תחומין" כד במאמר של הגאון הרב מרדכי רלב"ג בענין "יחוס ולד הנולד על ידי הזרעה מלאכותית".

הצטרף לדיון

2 תגובות

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל