לתרומות לחץ כאן

תורה ועבודה

1. הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה יא אומר- "מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו ומדת חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב."
אם כך, מדוע היום רוב החרדים לא עובדים?
2. מדוע בדורנו פשט המנהג שהאישה עובדת והבעל יושב ללמוד כל היום בכולל? בעבר הרי גם רבנים גדולים היו עובדים לפרנסתם?…

תשובה:

שאלות אלו הן מהשאלות העדינות, וקשה לתת להן מענה מספק בפורום זה.

בקצרה, יש להזכיר את הנקודות הבאות.

לאורך כל הדורות, ובפרט בדורות אחרונים, היו אנשים יחידים שהקדישו את חייהם ללימוד תורה ולשירות הציבור בתפקידים רבניים, כשהם נהנים מתמיכת הציבור. גם הרמב"ם מזכיר את האפשרות הזאת, כדבריו הידועים בסוף הלכות שמיטה ויובל, למרות אזהרותיו החמורות על מי שמטיל את עצמו על הציבור.

עוד כתבו הפוסקים שאם יש אנשים הרוצים לפנס את לומדי התורה בודאי יעסוק בתורה ואין שייך איסור זה של הרמב"ם, והוכיחו כן מיששכר וזבולון. (ביאור הלכה סימן קנ"ו)

בעידן המודרני, וביתר שאת מאז קום המדינה, המודל הזה התרחב, ונהיה נחלת רבים, וזאת לאור מספר סיבות:

1. הצורך לבנות מחדש את עולם התורה, שחרב כליל בשואה.

2. הפחד מתנועת ההשכלה והחילון, שעשה שמות בקרב הציבור הנאמן. סגנון מלאכת הפרנסה בעולם המודרני, והשירות הצבאי שמהווה "כרטיס כניסה" אליו, מהווים איום לא קל על זהות האדם התורני ועל דתו.

3. הרצון להתבדל מהציונות — בעיקר בהקשר של שירות צבאי, שמהווה כידוע "כור היתוך" ל"ישראלי החדש", וממילא אף בנוגע לעבודה המפרנסת את בעליה.

מהסיבות האלו, נוצר מודל שלפיו רוב הציבור של גברים אינו יוצא לשוק העבודה הכללי. בקרב ציבור חרדי קטן, רוב הגברים עדיין היו יכולים למצוא לעצמם משרות תורניות כאלו ואחרות, ולהשתכר במידה מסוימת דרכן.

כיום, המספרים נהיו עצומים, ונהיה כמובן קשה יותר שציבור גדול של לומדים יפרנס את עצמו ב"עבודות פנים". בנוסף, הנקודות הנ"ל, התנאים שהוזכרו לעיל השתנו מאד במשך השנים, ובפרט הנקודה הראשונה (ב"ה כיום יש מידה כמותית של תורה שמעולם לא היתה) והשלישית (הציונות כבר לא מפחידה מאד), ואך טבעי שאנו רואים מגמה של חרדים היוצאים לשוק העבודה הכללי.

עם זאת, הנקודה השנייה בהחלט עדיין רלוונטית, והיציאה מבין כותלי בית המדרש מהווה ניסיון בתחומים רבים של החיים.

"קביעת המדיניות" עבור כלל הציבור נתון לגדולי התורה, אך כאמור, ניתן לראות בקרב הציבור מגמה מסוימת של שינוי, וימים יגידו איך המצב ילך ויתפתח.

וראה כאן עוד מקורות על המציאות שהיתה נהוגה בעבר בענין זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל