שכן חדש ,דתי, שקנה דירה בבנין בו אני גרה "גנב במירמה" את חתימתי תוך כדי שהוא מבטיח לי שיבנה רק בצד שלו מבלי לגעת ברכוש המשותף: בגינה ובחלק העתיק של הבנין. חתמתי לו בתום לב מתוך הנחה שאדם דתי שמכיר את הציווים של "לא תגנוב", "לא תענה ברעך עד שקר", "לא תונו איש את עמיתו"
לא ישקר ולא יעשה מה שנקרא "גניבת דעת"
אני מאד מבקשת לקבל כמה פסוקים, בנושא של החובה להגיד אמת לפי ההלכה ונושא גזל הרכוש המשותף, מודה לך על עזרתך.
תשובה:
שלום רב,
האיסור לשקר נלמד מהפסוק "מדבר שקר תרחק". האיסור לגנוב דעת נלמד מהפסוק "לא תגנובו".
אסור לבנות על רכוש משותף ללא רשות השכנים, בניה על רכוש משותף כשהשכנים מתנגדים היא גזל.
לעניין אם חתימה על תכניות מחייבת והאם מבחינה הלכתית ניתן לחזור, עייני כאן. חתימה על מסמך מבלי להבין את תוכנו מחייבת כאילו הבין, אך אם המחתים שיקר והטעה אין החתימה מחייבת.
מקורות:
חתימה על מסמך מחייבת אף למי שלא הבין, עיין שו"ע חו"מ סי' מה סעיף ג וסי' סא סעיף יג. אמנם הערוך השולחן בסי' מה סעיף ה כתב שאם יש עדים שהטעו את החותם אין החתימה מחייבת, והוא הדין הודאת בעל דין.
