לתרומות לחץ כאן

פועלים שחתכו צינורות גז של הבנין

אדם שכר קבלן יהודי להרחבת דירתו, על קיר הבנין מבחוץ עברו צינורות אשר נראו לעין לא בוחנת כמבוטלים ואינם ברי שימוש והורה בעה"ב לקבלן לחתכם, הקבלן שאף הוא ראה את המקום שלח את פועליו הערבים לחתוך הצינורות והתברר כי הצינורות הללו – צינורות גז ראשי של כל הבניין. עלות תיקון הנזק 1200 ש"ח. והשאלה הנשאלת: על מי מוטל לשלם את עלות תיקון הנזק האם על בעה"ב ששכר את הקבלן, או אולי על הקבלן האחראי לביצוע השיפוץ, או על הפועלים הערבים אשר בפועל חתכו הצינורות. תודה רבה.

תשובה:

שלום רב,

את הערבים ודאי ניתן לחייב, השאלה היא אם ניתן לחייב את הקבלן או את הדייר.

מצד הדין לא ניתן לחייב את הדייר המרחיב לשלם, אבל ראוי לו שלא להיות כפוי טובה לשכניו ולשלם.

אם הדייר משלם, יש מקום שיוכל לתבוע מהקבלן לשלם תשלום זה.

מקורות:

מצד הדין לא ניתן לחייב את הקבלן או את הדייר שאין שליח לדבר עבירה. ואפילו אם השליח לא ידע יש מחלוקת הפוסקים, עיין שו"ע חו"מ סוף סי' שמח וש"ך שם סק"ו. אולם מדיני שמים הקבלן חייב כיון ששילם שכר לפועלים, כמובאר בב"ק דף נה ע"ב לעניין שוכר עדי שקר ועיין בתוספות שם דף נט ע"ב. אלא שיש לעיין מצד שלא התכוון להזיק, עיין במאירי ב"ק דף נו שכל גרמא שלא התכוון להזיק פטור אף מדיני שמים, וכן כתב החזון איש בב"ק סי' ה אות ד. אמנם, בחזון איש משמע שבפשיעה גמורה חייב בדיני שמים אף אם לא נתכוון להזיק. אבל הדייר פטור מדיני שמים, כיון שהוא גורם דגורם, עיין ש"ך חו"מ סי' שפו סק"ג.

מן היושר הוא שהדייר ישלם, ואם הוא משלם מסתבר שיכול לתבוע את הקבלן, כיון שנהוג שקבלן משלם נזקים של עובדיו וממילא על דעת כן שכר אותו הדייר. אף השכנים עצמם אינם יכולים לתבוע את הקבלן מצד המנהג, כיון שהם לא צד בהסכם. אולם במקרה זה הקבלן יכול לפטור את עצמו בטענה שעשה כפי שהתבקש, אבל ניתן לומר שכבעל מקצוע מוטל עליו לבדוק ואינו יכול להסתמך על דברי הדייר שאינו מבין.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה על התשובה.
    רציתי להעיר, שאולי יש צד חיוב על הדייר מדין "השולח את בעירו ביד חשר שוטה וקטן" שהשולח חייב על הנזקים – ואי"ז מדין שליחות אלא מדין שהוא עצמו המזיק כיון שהוא נתן אש בידיו של שוטה, וזה נחשב שהוא המזיק. וה"ה במקרה דנן כיון שהקבלן אמר לפועלים שיעשו את העבודה הזו הם כמו שוטה ששלחו בידיו בעירה, שלמרות שאין שליחות בדבר עבירה במקרה כזה אי"ז נחשב שליחות.

  2. הדין הוא שרק אם שולח ביד חרש שוטה וקטן חייב, אבל אם שולח ביד פיקח, הפיקח חייב. השאלה היא אם להתייחס לפועלים ערביים כאל חרש שוטה וקטן.
    בנוסף לכך, במשנה שם (ב"ק דף נט ע"ב) מבואר שאינו חייב אלא בדיני שמים, ורק אם מסר שלהבת ביד החרש חייב בדיני אדם. ולא מסתבר שיש להתייחס לכלי העבודה כאל שלהבת.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל