לתרומות מתנות לאביונים לחץ כאן

זמן קריאת מגילה בחג

בישוב בו אנו גרים רצה הגבאי שיקראו בבית הכנסת את מגילת רות לפני תחילת התפילה בחג השבועות כי בתפילה יש הרבה עייפים ונרדמים האם יש חיוב לקרוא את המגילה רק לאחר שחרית או שאפשר קודם? והאם מותר לפני הנץ החמה אחרי עלות השחר?

תשובה:

המנהג שקוראים את המגילה דווקא קודם קריאת התורה, ולכן מן הראוי להמשיך לנהוג בצורה כזו, הנהגה שונה צריכה להיות על דעת רב המקום, או לאחר התייעצות עם רב מקומי.

מקורות:

בספרי הראשונים מבואר שהמנהג היה לקרוא את המגילות שנהגו לקרוא בחגים דווקא קודם קריאת התורה וכמו שכתב בספר הרוקח (הל' שבועות סי' רצו) ובספר המנהגים (למהרי"א טירנא, מאבות מעבירי המסורה האשכנזית, חג השבועות ד"ה ביום שני), ויש לזה מקור קדום שדווקא בזמן הוצאת ספר התורה בדווקא יש לומר מדברי הפסיקתא זוטרתא ((לקח טוב) רות פרק ד והובא בשם המדרש במחזור ויטרי סי' שיב) שכתב שם "ולמה קורין ספר רות בעצרת בזמן ירידת התורה, ללמדך שלא ניתנה התורה אלא על ידי ייסורין" ועוד מבואר בספר הרוקח (סי' רצו) "מנהג לקרות מגילת רות בעצרת קודם קריאת התורה לפי שכתוב בפרשת אמור בענין המועדים בפרשת שבועות כתיב ובקצרכם את קציר ארצכם לעני ולגר תעזוב אותם וכ' ותרת חסד על לשונה ובועז עשה כן בקצירותו לרות, לכך קורין בעצרת מגילת רות ובו מצינו בוע"ז פסוקים", ואמנם ראה בפמ"ג (סי' תצ א"א סק"ח) שכתב שני טעמים מדוע נהגו בחו"ל לקרוא את מגילת רות דווקא ביום השני של שבועות (כמבואר בספר המנהגים הנ"ל) או משום שעיקר יום מתן תורה הוא לפי הכרעת ההלכה היה ביום ז' בסיון [ראה מג"א ר"ס תצד] או משום שביום הראשון האנשים עייפים מחמת שלא ישנו כל הלילה, וביום השני הינם עירניים [וקצת צ"ע שהרי בזמן בעל המנהגים לא נהגו להיות נעורים כל הלילה, ראה אבודרהם סדר תפילת שבועות], וראה בספר דביר הקודש (לר"נ זוכובוסקי שליט"א מועדים שבועות סי' א) שהאריך על הקושיא מדוע קוראים את המגילות לפני קריאת התורה, והלא הכלל הוא ש"תדיר ואינו תדיר תדיר קודם", ולענ"ד יש לומר על פי מה שכתב הפסיקתא זוטרתא שהובא לעיל והמדרש זוטא (רות פ"א פ"א) והמחזור ויטרי (סי' שיב) והובא במג"א (סי' תצ סק"ח) ובמשנ"ב (ס"ק יז) שהטעם שקוראים רות בחג השבועות הוא כדי להורות שתורה נקנית ביסורים, והיינו להורות שלפעמים התנאי המקדים לקניית התורה הוא דווקא ע"י ייסורין, וכן מובן לפי הטעם שהבאנו מדברי הרוקח, ובספר חשוקי חמד (מגילה כג.) הביא בשם מרן הגרי"ש אלישיב שליט"א ה' יחלימהו וירפאהו, שהטעם שקוראים דווקא קודם קריאת התורה ולא לאחריה אע"פ שקריאת התורה תדירה, כדי שלא יאמרו שמפטירים שתי הפטרות, ולפי זה כתב שם שאם אין אפשרות לקרוא את המגילה קודם קריאת התורה יש להעדיף לקרותה אחר התפילה, אולם נראה שבכל מקרה אין לקרוא את המגילה לאחר עלות השחר קודם התפילה, שהרי תדיר ואינו תדיר תדיר קודם. [ואמנם יתכן שיש מקום לקרותה אחר הצהרים קודם תפילת מנחה, אך דבר זה תמוה לרבים ולכן אין לעשותו].

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. לא הבנתי את התשובה א' הרב בעצמו הסתפק ולכן התשובה לשאול את הרב היא לא אקטואלית. ב' שנוהגים לקרוא לפני קריאת התורה ידוע, השאלה היא האם יש מניעה לקרוא קודם, גם בית כנסת שאין להם נביא מקלף נהוג שדוחים את הקריאה לאחר התפילה אף שהמנהג לקרוא לפני קריאת התורה. ג' לא הבנתי את הקשר בין קניית התורה לקריאת התורה וכי מי שיקרא לפני שחרית וקריאת התורה לא יכול לקנות את התורה רק מי שיקרא אחרי שחרית לפני קריאת התורה, וכן לא הבנתי את כל הקשר לדיון של תדיר ואינו תדיר.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל