לתרומות לחץ כאן

חשש משוא פנים בדיין בבית הדין

הרכב בית דין שבו מצהיר אב ביה"ד כי הוא מכיר את אביו ז"ל של הבעל ששימש כדיין בבי"ד פרטי והתגורר בשכנות, וכן כי דודו של הבעל הינו ראש ישיבה ומוכר היטב לביה"ד וכי בנו של אב ביה"ד היה חבר של בעל עצמו.
כמו כן, במהלך הדיון הביע ביה"ד – עוד לפני שנשמעו טענות מצד האישה לגבי מסמך מסויים – את עמדתו כי המסמך מחייב, ואף נתן לבעל ייעוץ לטעון טענה מסויימת שהבעל טען להיפך ממנה.
האם מצב כזה מבחינה הלכתית מצדיק את טענות האישה בדבר חשש למשוא פנים המחייב את פסילת ההרכב ואת העברת התיק להרכב אחר?

תשובה:

שלום רב,

מצד הדין, רק אוהב גמור פסול מלדון. אמנם, ממידת חסידות אף אוהב שאינו קרוב מאוד אינו דן, אך הסיבות שציינת לכאורה אינן מהוות סיבה לפסול אף לא ממידת חסידות.

כמובן, אינני מכיר מקרה זה, אך באופן כללי לא ראוי שדיין יאמר שהוא מכיר צד מסוים, מחשש לסתימת הטענות של הצד הנגדי, אבל יכול להיות שאמר כן לפני הדיון, כדי שהצד השני יוכל להתנגד לדון בפניו, אולם הוא לא התנגד. וכן לא ראוי לדיין לסייע לבעל דין להחליף את הטענות. אך גם אם דיין טעה בכך, אין זה פוסל אותו מלדון.

מקורות:

לעניין דין אוהב שפסול לדון עיין שו"ע חו"מ סי' ז סעיף ז.
לעניין חשש סתימת טענות עיין שם סי' יז סעיף א. לעניין לסייע בטענות עיין שם סעיף ט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל