שלום
1. שאלה אני עם זקן ולא נוגע בו אבל מסרק אותו ולפעמים נתלשים שערות
האם אני נכשל בזה וחלילה שלא ידונו אותי על שערות שיש בהם שפע
2. ועוד שאלה כהן שנפטר סבו ואחרי שבועיים שוב נפטר אחיינו האם צריך לעשות כפרות כמו ביו"כ
שלא תקום צרה פעמים
בברכת התורה .
תשובה:
שלום וברכה
1. מצד הדין מותר לכתחילה לגלח את שערות הזקן [כמובן שלא בתער, אלא רק בדרך המותרת על פי כללי ההלכה] ובפרט על ידי סירוק שאינו מתכוון כלל להסרת השער, ולכן אין לך מה לדאוג מעונשי שמים על סירוק הזקן, וודאי שלא ידונו אותך על דבר כזה, והרבה גדולי עולם במשך כל הדורות לא הקפידו על זה כלל, אלא שמובא בפוסקים שהאר"י ז"ל היה נזהר שלא ליגוע כלל בזקן ולא להסיר שום שערות וכפי שאתה כותב שבשערות הזקן יש צינורות של שפע ולכן היה נזהר בעצמו שלא להסירם, אולם וודאי שאין בזה שום איסור, וזה מנהג מיוחד על פי קבלה שאדם קדוש כמו האר"י ז"ל נהג פרישות בעצמו, אבל מובא בפוסקים שהיו גם מתלמידיו של האר"י שלא הקפידו על זה, כך שאי אפשר לעשות ממנהג זה חיוב או הלכה, אבל כמובן שמי שרוצה לנהוג מנהג קדושה בעצמו ולהזהר שלא ליגוע כלל בזקן גם לא על ידי סירוק, יבורך מהשמים, אבל לפי הדין מותר לכתחילה שבלכתחילה לסרק את הזקן, ואין מה לחשוש בזה מעונשי שמים.
2. כל אדם שנפטר לו קרוב צריך לעשות חשבון נפש, לחזור בתשובה, להשתדל לשפר את מעשיו ולהתחזק בלימוד התורה וקיום המצוות. ואין הבדל בין כהן לישראל, ואין חיוב לעשות כפרות כמו בערב יו"כ. תנוחמו מהשמים ושלא תדעו עוד צער.
מקורות
עיין בבאר היטב יו"ד סימן קפ"א שהביא את מנהג האר"י ז"ל שהחמיר על עצמו לא לנגוע כלל בזקן כדי שלא להסיר צנורות השפע, אבל עיין בשו"ת אג"מ או"ח ח"ד סימן קי"א שכתב שכל גדולי עולם חכמי הצרפתים והאשכנזים הראשונים לא חששו לזה, והביא שבגליון מהרש"א ביו"ד [שם] כתב בשם תשובת באר עשק שאף תלמידי האר"י היו מגלחים זקנם במספרים, ואולי היה זה בדרי חו"ל או לאינם תורתם אומנתם אף שהיו ת"ח.
