בהלכות ריבית. במהלך היום יומי אני משלם עסקאות אשראי בקרדיט. מושך כסף מהבנק במצב של מינוס בעובר ושב. שילמתי למוסד אקדמאי בטעות שכר לימוד מיותר והוא צובר לטובתי איזו שהיא הצמדה והיא בעצם ריבית על הסכום בלי שביקשתי ושלא לרצוני. יש לי פקדונות בבנק שמניבים ריבית. שאילתי בכל מקרים אלו אם יש על מה לסמוך או שצריך לתקן, ואיך? יישר כח ותזכו למצוות.
תשובה:
שלום רב,
לעניין הפקדונות בבנק וקרדיט בחברת האשראי אתה יכול לסמוך לכתחילה על ההיתר עיסקא של הבנק/חברת האשראי.
לעניין ההצמדה של המוסד האקדמי, יש לבדוק אם יש למוסד היתר עיסקא. אם כן הרי זה מותר לכתחילה. אם לא, הרי זה תלוי במחלוקת הפוסקים, ואם נושא ההצמדה לא סוכם מראש אתה רשאי להסתמך על המתירים.
לעניין מינוס בבנק, יש מקום להחמיר, אולם המנהג הוא להקל ולהסתמך על ההיתר עיסקא של הבנק.
מקורות:
לעניין לשלם ריבית להבנק יש מקום להחמיר, משום שהבנק לעולם לא יוותר על הקרן, גם אם הקרן נאנס ולפי הדין אינו יכול לגבות אותו, וקרוב לודאי שבית משפט אזרחי ימצא את הדרך לחייב את הלקוח. וכן משום שיש מחלוקת הפוסקים אם ניתן להשתמש בהלוואה בהיתר עיסקא לצרכי מחיה. העולם נוהג להסתמך על השואל ומשיב שהתיר ורוב נוסחאות ההיתר עיסקא של הבנקים בזמנינו ערוכים באופן שיהיה מותר להשתמש לצרכי מחיה אם יש ללווה דירה או עסק.
כדי לקבל ריבית מהבנק או ממוסד אחר ניתן להסתמך על ההיתר עיסקא ללא חשש, שהרי הם משתמשים עם הכסף לצרכי מסחר וכן אין חשש שבית משפט יחייב את הקרן במקום אונס, כיון שהמלווה הוא שומר תורה ומצוות.
לעניין הצמדה של המוסד האקדמי, ניתן להסתמך בריבית שאינה קצוצה (אם לא סוכם מראש) על הסוברים שאין איסור ליטול ריבית מחברה בע"מ (עיין שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סי' סב-סג ושו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' א בשם מהרש"ג). בנוסף לכך, על פי הדין לא ברור אם יש איסור ריבית בהצמדה, ועל כל פנים לסוברים שצד אחד בריבית מותר מן התורה ודאי שאין איסור מן התורה ובדרבנן ניתן להסתמך על המקילים.
לעניין קרדיט של חברת האשראי ניתן להסמך על ההיתר עיסקא מחמת שיש צדדים נוספים להקל, עיין כאן.
