לתרומות לחץ כאן

השקפה – כיצד תתנהל מדינה חרדית

שלום לכבוד הרב,
כמה שאלות:
1. אם המדינה נגיד הייתה הולכת על פי דין תורה וכולם שומרים תורה ומצוות. כיצד המדינה צריכה להתנהל? כלומר במיוחד היום עם כל ההתפתחות הטכנולוגית.
2. מי צריך לצאת לעבוד?
מי צריך לשבת ללמוד בכולל או בישיבה?
3. איך בוחרים מי יעבוד במה? כלומר מישהו חייב לסלול כבישים ולפתח תשתיות חשמל ומים. האם זה התפקיד של הגוים?
4. כאילו האם זה התפקיד של הגוים ללמוד מדע ולפתח טכנולוגיות והתפקיד של העם היהודי זה להשתמש בפיתוחים הללו כדי להפיץ את אור ה' בעולם? כמו למשל מחשבים, טלפונים מכוניות וכו'
5. במצב של היום שבערך 50 אחוז מהחרדים עובדים לפרנסתם וכמובן שהם משלמים מיסים כמו כולם ואני גם מדבר על המיסים העקיפים כמו בלו על הבנזין, מס קניית רכב, מסים על קניית דירה וכו'. האם הם מקבלים תקציבים מהמדינה לכוללים ולישיבות כפי שהם תורמים ושהם "סוחטים" את המדינה כמו שאומרים החילונים?
6. אם למשל יעשו סקר וישאלו את כלל הציבור בישראל אם הם מוכנים לתרום לישיבות אני בטוח שיהיו תוצאות מפתיעות לטובת החרדים.
אני למשל בעל תשובה שמזדהה עם הציבור החרדי אבל אני עובד בסביבה קצת חילונית ואני לא מתלבש לגמרי כמו חרדי חוץ משבתות וחגים.
אם למשל ישאלו אותי לאן הייתי רוצה שהמסים שאני משלם ילכו הייתי אומר שאני מעדיף שזה ילך לכוללים ולישיבות ולא למקומות שהבזבוז שם של כספים הוא בלתי נסבל כמו למשל הבימה, כדורגל, כדורסל, משרדי הממשלה, צה"ל וכו' ואני כמובן מדבר על המסים העקיפים(מס על הבנזין, מע"מ, ביטוח לאומי, בריאות, וכו') ואני בטוח שהציבור החרדי מסתפק במועט ואין אצלו בזבוז כמו שיש בציבור הכללי.
8. האם במצב הזה כמו של היום שהמדינה לא הולכת על פי דין תורה מותר להעלים מיסים? כי אני כמו שאמרתי לא רוצה שהכסף שאני עמל בשבילו ילך למקומות שהוא לא צריך ללכת אלא להיפך הייתי מעדיף שהוא ילך לתלמודי תורה וכוללים. וזה למשל משהו שהמדינה לא לוקחת בחשבון. כאילו ככל שאני ישלם יותר מסים ככה יהיה לי פחות לתת למוסדות תורניים. במיוחד בזמן הקרוב שהמדינה רוצה לקצץ עוד ועוד מתקציבי הכוללים והישיבות.
9. בגדול כיצד הכלכלה צריכה להתנהל במדינה על פי דין תורה?

מתנצל מראש על האורך ואשמח לקבל תשובות בהקדם תודה רבה!!!

תשובה:

לא קל לענות, במסגרת שלנו, על שאלות מהסוג הזה. השאלות שאתה שואל הנן שאלות כבדות משקל, וניתן לכתוב חומר רב בעניינם. להלן תשובות קצרות ביותר, כולן על דעת הכותב בלבד.

1. בנוגע לכל תשתיות המדינה, וכi בנוגע למערכות השונות של המדינה — הצבא, משרד הפנים, משרד החוץ, וכך הלאה — יש להניח שגם אם המדינה תתנהל לפי ההלכה, לא יהיו שינויים דרמטיים. צבא, משרדים ממשלתיים, מערכת משפט והפרדת רשויות, וכך הלאה — כל אלו חיוניים לתפקוד של מדינה, כולל כל התפתחות טכנולוגית הנחוצה לתפקודם. ההבדל יהיה שהמשרדים יתנהלו תוך כדי הקפדה על כללים הלכתיים, אך בוודאי שההקפדה על ההלכה לא תביא לידי השבתת המדינה, בכל תחום שיהיה. התחומים הרגישים הם המשטרה (בשבת), בית המשפט (האם המשפט הפלילי או החוקתי ישתנה? — ניתן להניח שהמשפט האזרחי ישתנה הרבה), וכך הלאה, ואין כאן המקום להאריך בהם.

2. עי' ברמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל. ניתן להניח שהרוב המכריע יעבוד, וזאת מרצון חופשי. מיעוט קטן ואליטיסטי יבחר שלא לעבוד, ולהתעסק במקצועות קודש בלבד. במצב האידאלי, שוק העבודה יחדל מלהיות רצחני כמו שהוא היום, וכל עובד ייהנה מהאפשרות להקדיש זמן ללימוד התורה ועיסוק בחכמה, ולחיות חיי בן תורה במלוא המובן. גם היום זה כמובן אפשרי, ולא מעט בני תורה משלבים עבודה מפרנסת כחלק מרכזי בחייהם — אבל זה בהחלט לא קל והאדם העובד חייב לעבור ניסיונות לא קלים.

3. כל אחד יבחר את העבודה שמתאימה לו, לפי כישרונותיו, לפי כוחות נפשו, ולפי כוחות השוק של היצע וביקוש. אותם כללים יקבעו את מעמדם של אינם-יהודים, כמו שהם נקבעים כיום.

4. ההסתכלות של חכמי ישראל לאורך כל הדורות לא הייתה כזו. חכמי הדורות השתדלו תמיד להיות חכמים בחכמות העולם, להבין במתמטיקה, באסטרולוגיה, בפילוסופיה, ובכל חכמה המכבדת את בעלה. חכמי ישראל לא ביקשו להיות חכמים בדת ולא-חכמים בכל שאר תחומי החכמה, וניתן להניח שכך יהיה גם בעתיד, ולכל הפחות במישור של חברה כללית, שתכיל בתוכה את כל החכמות, כמו שהיא מכילה היום. נכון שהתפקיד הבסיסי של יהודי הוא לגלות את הקב"ה בעולם (כדברי הכתוב בירמיהו, "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", אבל אין בכתוב הוראה שלא להשתלם בחכמה.

5. לא הבנתי את השאלה. המדינה תומכת במוסדות ישיבות וכוללים מרצונה, והיא רשאית להפסיק את התמיכה. כספי המס הולכים לספורט, בידור, תשתיות, צבא, חינוך, וגם תמיכה בישיבות. זה לא קשור ל"סחיטת כספים". הביטוי "סחיטת כספים" הוא ביטוי שיש בו לא מעט חילול ה', והוא מזכיר מאד את דברי הרמב"ם הידועים בהלכות תלמוד תורה.

6. לא הבנתי את השאלה. המשמעות היא שהוצאות כספיות על משרדי ממשלה וצבא הן בבחינת בזבוז כסף, ואינני מבין למה. עם זאת מפני שיש ביורוקרטיה, הרי שגם במוסדות חרדיים לא חסר. יש לדון בנפרד על הוצאות של ספורט ובידור, ויש להבחין בין "תרבות קלוקלת" של ספורט, לבין ספורט בפן החיובי שלו, ואין כאן מקום להאריך.

8. [הדילוג על מס' 7 הוא במקור] אסור להעלים מסים. בכל מדינה יש כמובן דעות שונות בנוגע לאיך לחלק את קופת המס, אבל חילוקי הדעות אינם נותנים לאזרחים רשות להעלים הכנסות, שכן אם כל אחד יעשה כן המדינה תיחרב. מסים הם הבסיס של תפקוד מדינה, והבסיס של "דינא דמלכותא" שכל אדם חייב לקיימו. אציין שיש דעות חלוקות בנושא הזה, אבל את הנלע"ד כתבתי.

9. בדיוק כמו שהיום — לפחות אם אתה קפיטליסט. התורה לא מתייחסת למודלים שונים של כלכלה. נכון, ניתן למצוא נקודות של סוציאליזם ברעיון של שמיטה (השמטת כספים) ויובל (חזרת קרקעות לבעליהן המקורי), ושל קפיטליזם בשוק החופשי הקיים בדרך כלל — אבל בסופו של דבר אין כאן הוראה על מסגרת כלכלית מסוימת, ואין סיבה ש"מדינת הלכה" תאמץ מודל כלכלי כזה או אחר, או גישה כזו או אחרת לארגוני עובדים, להפרטה ובעלות ציבורית, וכך הלאה.

מתנצל שוב על הקיצור הנמרץ. רב ברכה והרבה הצלחה!

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל