שלום לרבנים
אחד העובדים במשרד שלנו עוז ועובר לעבודה אחרת. הוא מארגן לכבוד פרישתו טיול לחברי המשרד. כיון שהוא נוצרי קאטולי הוא מתכנן את הטיול לכנסיות בעיר העתיקה. כמובן שאני אעשה מאמץ שלא להשתתף בטיול. הבעייה היא שהוא מאוד ייפגע אם אני לא אשתתף בטיול. שאלתי היא האם מותר מפני דרכי שלום ומסיבות אחרות להכנס לכנסיות.
אודה לכם מאוד על תשובה מהירה כי הטיול הוא ביום שלישי הקרוב. כמו כן, אבקשכם לנמק ולהביא מקורו. לתשובה בכדי שאוכל לעיין בעצמי.
תודה רבה על פועלכם.
בכבוד רב
יוסף בר יהודה
תשובה:
שלום וברכה.
אכן אתה נמצא בבעיה לא פשוטה, מכיון שאינך רוצה לפגוע בחברך מחד, אך הינך יודע שדבר זה אסור, ובאמת כבר בדברי הרמב"ם מפורש איסור זה של כניסה לבית ע"ז, ובכנסיות של נוצרים יש ע"ז, ולכן תמצא את הדרך להסביר לו שאינך יכול להשתתף בטיול זה באופן שלא יפגע בשלום ביניכם.
יש לציין שבשעת דחק גדולה תוכל להשתתף בטיול וכשיגיעו לכניסה תשאר בחצר ולא תיכנס פנימה, ותסתמך על דעה בראשונים המתירה זאת.
בהצלחה רבה.
מקורות:
רמב"ם בפירוש המשניות בעבודה זרה פרק א' משנה ד', זה לשונו שם:
"ולפיכך יש לדעת שכל עיר מערי האומה הנוצרית שיש להם בה במה, רצוני לומר בית תפילתם, אשר הוא בית עבודה זרה בלא ספק, הרי זו העיר אין מותר לעבור בה בכוונה, וכל שכן לדור בה. אבל ה' מסרנו בידיהם עד שנדור בעריהם בעל כרחנו, לקיים ייעודו הרע "ועבדתם שם אלהים מעשה ידי אדם עץ ואבן". ואם זה הוא דין העיר, קל וחומר לדין בית עבודה זרה עצמו, שכמעט אסור להביט בו, וכל שכן לקרב אליו, וכל שכן להיכנס אליו".
וגם הש"ך בשו"ע יו"ד סי' קמ"ט הביא דברי הרמב"ם להלכה.
ובריטב"א בע"ז דף יא,ב מבואר שבחצר בית הע"ז מותר להיות, אך בספר חסידים (תל"ה) כתב: מעשה ביהודי אחד שהלך בחצר בית הע"ז ושמע בת קול מכרזת 'ואותי השלכת אחרי גויך' והיה מתענה כל ימיו. לכן לכתחלה גם לחצר אין להכנס.
ובספר שבלי דוד (זילברשטיין, תרמ"א) ביורה דעה סימן קנ"ד כתב שאפילו במקום חשש איבה אסור להיכנס.
וראה עוד באגרות משה יו"ד ח"ג סי' קע"ט אות ו' ובציץ אליעזר חי"ד סימן צ"א בענין זה.
