לתרומות לחץ כאן

השגת גבול בלקיחת לקוחות קבועים מעסק

תיווכתי לברוקר העוסק בנירות ערך לקוחות מסויימים.
לא הייתי עובד שלו כלל רק לקוח שלו, ואני מקבל אחוזים מסויימים כל חודש מרוחיהם של הלקוחות שהפניתי לו.
כיום פתחתי עסק כזה, האם מותר לי לומר ללקוחות אלו לעבור אלי או שיש בזה בעיה עם יורד לאומנתו של חבירו או בעיה אחרת ?
גם אם הדבר מותר האם זה ראוי לכתחילה ?
יודגש, שהלקוחות שהגיעו אליו סמכו אך ורק "עלי" שהברוקר אמין ושזה אכן מרויח בפועל, ולא שרק יידעתי אותם על עסק כזה ואז בדקו זאת מולו ובדקו ומצאו שזה אכן ריווחי.

 

תשובה:

שלום רב, וסליחה על האיחור במתן התשובה.

לכתחלה אין לקרוא ללקוחות קבועים של אדם אחר לעבור אליך באופן ישיר (אך על ידי פרסומת וכדו' מותר).

אין מעלה במה שלקוחות אלו בעבר הופנו דרכך, כיון שלמעשה עכשיו הם לקוחות קבועים שלו.

מקורות:

שאלה זו דומה לנידון 'מערופיא' (- לקוח קבוע, שרידי אש ג,ו) שנחלקו בו הראשונים.

דהיינו אדם שיש לו נכרי שהוא מלוה לו בריבית או סוחר איתו, והוא רגיל בכך תדיר, ובא אדם אחר ורוצה להלוות לו בריבית במקום הראשון.

יש ראשונים שאסרו זאת כשם שאמרו חז"ל שמרחיקים מצודות הדג מן הדג (ב"ב דף כא,ב), ולקוח קבוע נחשב כאילו בא הדבר לידו ובלקיחתו פוסק הוא לחיותו (כן דעת המרדכי ב"ב סי' תקט"ו, אור זרוע ב"מ סי' כ"ח בשם רשב"ם ושו"ת הרשב"א ח"ג סי' פ"ג), ויש ראשונים שהתירו זאת לכתחלה (שו"ת מהר"ם ב"ב ד"פ סי' תתט"ו, אור זרוע שם בשם ר"ת ובמרדכי שם שיש מקומות שלא נוהגים בזה). וכתבו האחרונים כמה טעמים בזה, או מכיון שאין הריוח ברור ואין הכרח שאכן ימשיך לבוא אליו, או מכיון שאינו מפסיק חיותו לגמרי, או שאין חזקה לזה יותר מלזה (שו"ת מהרש"ל סימן ל"ו, משאת בנימין כ"ז, לבוש סי' קנ"ו, ביאור הגר"א שם ס"ק כ"ח)

והרמ"א בשו"ע חו"מ סי' קנ"ו ס"ה הביא להלכה שיש מקומות שנהגו לאסור 'מערופיא' ויש מקומות שלא אסרו זאת.

החת"ס בשו"ת סי' ע"ט כתב שצריך להחמיר בזה, וגם מצד המנהג יש להחמיר בזה במקומות שנוהגים להחמיר בזה, ואין אנו בקיאים במנהג העולם בזה.

וזה לשון הערוך השולחן סי' קנ"ו סי"ח לאחר שהביא המחלוקת בדין זה: 'וכללו של דבר כל איש ישראל צריך ליזהר לבלי להסיג גבול רעהו אף בדבר קל והמסיג גבול לא יראה בטובה או הוא או זרעו והזהיר בזה זוכה לעצמו ולזרעו'.

אך יש להקל בגוונא שאין קורא ללקוחות בידים כמו שכתב החת"ס בשו"ת סי' קע"ה (הביאו הפת"ש סק"ח) שאין איסור מערופיא אלא במשכים לפתחו.

במה שכתבנו שאין הבדל במה שהוא הביא לקוחות אלו אליו, פשוט מסברא וכך מבואר במנחת יצחק ב,צד.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל