לתרומות לחץ כאן

תלונה על מורה במשרד החינוך

בס"ד
שלום רב,
אימי עובדת בגן דתי אשר נמצא בתחומי בית ספר יסודי ממלכתי-דתי באחת מערי המרכז. עד לפני שנה הגן היה שייך לבית הספר ומלפני שנה הוא הועבר להנהלת מפקחת המחוז ולא נשלט על ידי הנהלת הבית ספר.

הבעיה החלה כבר שמנהלת בית הספר החלה בעבודתה והתברר שהיא אינה יראת שמיים כלל (כך דעתי בכל אופן) והיא נוהגת לבזות ולהשפיל את המורות והעובדים שבבית הספר וכל זה לעיני תלמידי בית ספר. השיא היה שהיועצת החינוכית של בית הספר התפטרה כתוצאה מהתנהגותה של המנהלת ואף אמרה לה זאת בשיחת הסיכום. גם אימי הייתה בין אלו שהושפלו על ידה ולא פעם היא הייתה מגיעה הבייתה בוכה וכואבת.
יש לציין שאת כל המידע על פעולותיה של המנהלת שמעתי מאימי (וזאת על פי ההלכה ב"נצור לשונך" שמותר לשמוע לשון הרע מאדם שרוצה ל"שפוך" דבר שמציק לו). לדאבוני אי היה אפשר לשמוע דברים כאלה מאמא מבלי שתתחלחל הרגשת סלידה מאותה מנהלת ועל כך אני מצטער מאוד. לפני כשבוע פגשתי את אימי והיא סיפרה לי שהיא בכתה שוב מכיוון שהמנהלת התקשרה לטלפון של הגן ואיימה על אימי שאם היא לא תעשה מעשה מסוים אז "אוי ואבוי אם היא תרד למטה". למרות שאימי לא מאוימת ממנה מבחינה של פיטורים, אימי מאוד נלחצה בשל מעמדה של המנהלת ועשתה את בקשתה. באותו יום ששמעתי את הסיפור בעוונותי הרבים התרגזתי מאוד והחלטתי לכתוב מכתב למבקר העירייה ולמשרד החינוך ובו תלונה על המנהלת הנ"ל ושם פירטתי את כל מעשיה וכן אמרתי שלא יאה שמנהלת כזו תהווה דוגמא לילדים רכים בין אם הם דתיים או לא.
לאחר שכבר שלחתי את התלונה חשבתי לעצמי שאולי עשיתי טעות וזה לשון הרע או הוצאת שם רע מכיוון שעשיתי את הדבר מתוך כעס וזה נוגד את אחד מ7 כללי ה"חפץ חיים". אינני יודע איך לשפוט את העניין וגם כמובן שהייתי צריך לשאול רב לפני התגובה שלי אך זה המצב וארצה לדעת מה עליי לעשות.
תודה רבה מראש,
לירן

 

תשובה:

שלום וברכה!

הנושא של סיפור לשון הרע במקרים כאלו הוא בהחלט עדין, וכפי שאתה מזכיר, מוטב היה להתייעץ לפני שליחת המכתב, ולא אחרי.

 בפועל, יפה עשית שכתבת למפקח על הגנים בעניין. מדובר בחשש נזק ברור, לא רק לעובדי הגן כגון אמך, אלא אף לילדי הגן, והמפקח על הגנים הוא הכתובת הנכונה להגיש תלונה.

אולם, למרות שתועלת הברורה שבדבר, לדעת החפץ חיים חשוב שלא תוגש התלונה מתוך רגשי סלידה וכעס (כפי שאתה מזכיר), אלא מתוך רצון כן להגן על העובדים ועל הילדים. למרות זאת, כפי שנכתב במאמר השבוע, אין הכוונה דווקא שלא יהיה לאדם שום כוונות משניות, ודי בכך (לאור דברי הסמ"ע חו"מ סימן שפח) שהכוונה העיקרית היא לתועלת.

בנוסף, למרות הכרעת החפץ חיים, ייתכן שלפי דעת הט"ז אין צורך כלל בכוונה חיובית, כפי שסובר לעניין הכאה (ראה במאמר השבוע; ולעניין דברי החפץ חיים שיש לחוש שמא יגזים וכו', הרי שהט"ז לא חשש שמא יפליג במכותיו, ומאי שנא).

פרט נוסף הוא שחשוב לכתוב את המכתב בלשון "שמעתי מאמי", ולא בתור עובדות מוצקות, שכן אינך יודע את העובדות אלא דרך אמך.

לאחר המעשה, ומאחר ומדובר בתועלת ברורה ומעשה צודק במהותו, אין צורך לעשות דבר.

מאחל לך ולאמך הרבה הצלחה וכל טוב.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. בס"ד
    תודה רבה על התשובה.
    אין ספק שלמדתי את הלקח ואשתדל ללמוד את הלכות לשון הרע באופן מוגבר ורציני ומעמיק יותר.

    לירן

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל