לתרומות לחץ כאן

הוצאה בברכה למי שאינו מברך ואינו מתכוין לצאת

בס"ד

אדם שאינו שומר תורה ומצוות, וידוע שלא יברך על מאכל המוגש לפניו. האם ניתן יהיה לסמוך על דעת הי"א המובאת בשו"ע ס,ד וכן על דעת המ"א בשם הרדב"ז הסובר מצוות דרבנן א"צ כוונה, לתת מאכל ביד אותו שאינו מברך, וכדי שלא יהיה מכשילו באיסור אכילה בלא ברכה, להוציא אותו האדם י"ח ע"י שיעמוד לידו ויברך אותה הברכה אשר הנ"ל שאינו מברך על אכילתו מחוייב בה, ואע"פ שהנ"ל אינו מכווין לצאת י"ח בברכתו, הרי שלדעת הי"א והרדב"ז מצוות דרבנן א"צ כוונה (מדובר באופן שאי אפשר להורות לו שיתכוון בדעתו לצאת, ושיודע על מצוות הברכה). והרי שבלא"ה אינו מברך, וממה נפשך, אם לא הועיל לא הזיק.
לכן האם תועיל זו התקנה בדיעבד כאמור?

 

תשובה:

שלום וברכה

אין שייכות בין מצוות צריכות כוונה לכוונה בברכות לצאת ידי חובה, ולכן אף אם ניתן לסמוך בדיעבד על שיטות אלו שמצוות אינם צריכות כוונה בדרבנן, אין זה מועיל בברכה שאינו מכוין כלל לצאת בה.

לעצם שאלתך, דבר זה מועיל גם אם אינו מכוין לצאת בברכה, מכיוון שהשומע חושב בליבו 'ממילא ההוא מכוין בעדי שיהא כך', נחשב הדבר כעין כוונה לצאת, וכך ראוי לנהוג כשמגישים דבר מאכל למי שאינו מברך (אך אם אפשר ראוי קודם לבקש ממנו לברך בעצמו).

 

מקורות:

מנחת שלמה חלק א' סימן א' אות ב'. ושנחשב כונה לצאת ר' בקריינא דאגרתא (לקהלות יעקב) ח"א מכתב קמ"א.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל