לבני אשכנז מה ההלכות הנוהגות לגבי תאריך ה11 חודש, ומה לגבי תאריך הפטירה עצמו?
תשובה:
שלום וברכה
לאחר 11 חודש מזמן הפטירה נוהגים להפסיק לומר קדיש יתום.
דיני יום השנה [יארצייט] לפטירת אביו או אימו
שבת לפני יום השנה [יארצייט] עולים לתורה למפטיר.
במוצאי שבת שלפני היארצייט יתפלל ערבית לפני התיבה.
כמו כן ביום היארצייט יעבור לפני התיבה בכל התפלות. ויאמר קדיש יתום.
נוהגים לעלות לתורה ביום היארצייט, ואם הוא חל ביום שאין בו קריאת התורה יש נוהגים לעלות בימים שלפניו.
מזכירים נשמות בקריאת התורה ביום היארצייט, ואם חל ביום שאין בו קריאת התורה, מזכיר בימים שלפניו בשעת קריאת התורה.
נוהגים ללמוד משניות לעלוי נשמת ביום היארצייט: והמנהג ללמוד פרקי משניות שמתחילים באותיות של שם הנפטר, ואחר כך לולמדים ארבע משניות אחרונות מפרק ז' של מסכת מקוואות, שהם אותיות נשמה, ואחר כך אומרים תפלת אנא… (בימים שאין אומרים בהם תחנון, אין אומרים תפלת אנא), ובני הנפטר אומרים קדיש דרבנן, [רבים נוהגים ללמוד פרק כ"ד של מסכת כלים].
נוהגים להדליק נר נשמה ביום היארצייט שידלק במשך כל 24 שעות של היום, וטוב להדליקו בבית הכנסת.
נוהגים לעלות לקבר ביום היארצייט, [יש חוברות שיש בהם את פרקי התהילים והתפילות שנוהגים לומר שם, ואחר כך אומר הבן קדיש יתום].
מצווה להתענות ביום היארצייט של אביו ואימו, (וראוי לקבל על עצמו את התענית במנחה של היום לפני כמו בשאר תענית יחיד). ומי שמתענה יאמר שעושה כן בלי נדר.
[בכל שנה בשבת שלפני היארצייט, יש נוהגים להיות חזנים בתפילות של שבת שלפני היארצייט. ויש נוהגים להתפלל רק תפלת מוסף. אולם בשנה הראשונה שהוא עדיין אבל, יש בזה מנהגים חלוקים אם הוא עובר לפני התיבה בשבת או לא, וכל אחד ינהג כמנהג הבית כנסת שלו].
(יש עניין גדול להרבות בצדקה לעלוי נשמת המת).
תודה רבה
השאר תגובה