לתרומות לחץ כאן

איסור בל תלין כשהאריך העובד את זמן העבודה

אדם שנתן לחבירו בראש חודש כסלו עבודה על מנת שיסיים אותה בראש חודש טבת והתשלום עליה יהיה בראש חודש אדר, אותו אדם סיים את העבודה רק בראש חודש שבט, חודש איחור. מכיון שאיחר לא שילם לו אותו אדם עד היום ראש חודש אייר שום תשלום על העבודה האם יש בזה משום איסור של ביומו תתן שכרו?

תשובה:

שלום רב,

ראשית יש לחלק בין האיסור של 'בל תלין' לקיום העשה של 'ביומו תתן שכרו', פעמים שאין עוברים ב'בל תלין' אך אם משלמים במועד מקיימים את העשה.

לענין שאלתך, א' מכיון שנתקיים תנאי בהתחלת העבודה שהתשלום לא יתבצע עם סיומה, אין איסור 'בל תלין' וגם אינו עובר על עשה של 'ביומו תתן שכרו' שרק ביום התנאי הוא זמנו, אך מהיום שהיה אמור לשלם, עובר משום 'אל תאמר לרעך לך ושוב ומחר אתן ויש אתך'.

ב' לא מפורט בשאלה באיזו עבודה מדובר, אך אם מדובר בעבודה שעיקרה מתבצע מכליו של העובד, דעת הרבה פוסקים שאין בזה איסור 'בל תלין' כלל ונחשב כמכר ולא כשכר שכיר.

ויש לציין שבכל מקרה אין איסור רק אם העובד תבע את שכרו ביום שהמעביד היה אמור לשלם.

מקורות:

א' בשו"ע חו"מ סי' שלט סעיף  ט נפסק: "שכיר שמכיר בבעל הבית שאין דרכו להיות בידו מעות אלא ביום השוק, אינו עובר בבל תלין, אפילו יש לו מעות. ומיום השוק ואילך, אם אינו נותן לו עובר משום אל תאמר לרעך וגו'". והיינו שאם נהגו לשלם באיחור, שוב אינו עובר בבל תלין אם איחר לשלם, וכתב הש"ך שם  סק"ב בשם הספר חסידים שתמיד יכול להתנות שלא ישלם במועד ובכך לא יעבור על 'בל תלין' אך תמיד ראוי לו לפרוע בזמן אם יש לו. וכתב הח"ח באהבת חסד פ"י נתיב החסד אות ל"ח שאפילו משום 'בל תשהא' מדרבנן אינו עובר.

ולאחר שעבר המועד שנקבע בתנאי ביניהם ולא שילם נחלקו הראשונים אם עובר ביום שנקבע ביניהם על 'בל תלין' (מחלוקת רש"י והמאירי בב"מ קיא,א), להלכה בשולחן ערוך פסק שאינו עובר יותר, וכך עולה מדברי הש"ך שהובאו לעיל, אך יש מחמירין בכך, יעוי' בתשובות והנהגות ח"ב סי' ק"ע ובשו"ת שבט הלוי ח"ז סי' רל"ג.

ב' בעבודה שנעשית מכליו של המעביד, כתב הזרע אמת (סי' קי"ט) הביאו הקצות החושן שם סק"ג באדם שהזמין אצל סופר לכתוב לו כתובה על קלף, שאם הקלף של הסופר אין בזה איסור 'בל תלין' וכיון שדינה כמכר ולא כשכר שכיר, וכן פסק בערוך השולחן סי' של"ט ס"ז. אמנם בנתיבות סי' של"ג ס"ק ט"ו ובחז"א ב"ק סי' כ"ג ס"ק ל"ה משמע שכשלא התנה להדיא שיקחנו ממנו אחר כך דינו כפועל.

לעניין הצורך לתבוע את השכר, כך נפסק בשו"ע סי' של"ט ס"י.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה על התשובה, א' העבודה היא עריכה של חומר במחשב.
    ב' עיקר כונת השאלה היתה האם מחמת זה שהעובד איחר בגמר העבודה יכול המעביד לעכב את שכרו. ג' האם לתורת אמת גם משום 'אל תאמר לרעך' לא עוברים?

  2. א' עבודת עריכה במחשב (גם אם מדובר בעריכת חומר של המעביד, וכל שכן בחומר שאינו של המעביד) לכאורה דינה כמכר, כיון שאין הפעולה בכליו של המעביד, ודומה הדבר לשכר סופר שיכתוב לו וכתבו על קלף שלו, וגם כאן עיקר העבודה היא בכליו של הפועל, ומשום כך דינה כמכר, וכן כתב בספר מנחת צבי סי' מ' סעיף י"ז על אדם המקליד עבור המעביד חומר על דיסקט שלו.
    ב' לענין אדם שאיחר במסירת העבודה, במקרה שלא היה תנאי לאחר בתשלום הפוטר אותו מ'בל תלין' לגמרי כמבואר לעיל, לכאורה על החומר שערך עד הזמן שנקבע מחויב לשלם לו בזמן (כמבואר בתוס' בע"ז דף יט,ב ד"ה אלמא לענין פועל החוזר בו שזמן החזרה הוא זמן סיום השכירות), ועל החומר שערך לו מכאן ואילך אינו חייב לשלם לו בזמן סיום העבודה, כיון שהיה יכול לא לקחת ממנו עבודה זו כלל (אך ישנם פרטים רבים בפועל המאחר בסיום העבודה שלפעמים לא יכול המעביד לקחת פועל אחר כגון אם היה אונס וכדו' והדין יכול להשתנות).
    ג' בציור של התורת אמת אין חלים כלל דיני פועלים ונחשב הדבר להלוואה וכלשונו בתשובה שם: 'ודמי למוכר חפץ לחברו ולא פרעו דהויא הלואה ואינו עובר משום דיני שכירות וקבלנות'. אמנם גם בהלוואה פסק השו"ע (סי' צ"ז ס"ד) שאסור ללוה לכבוש ממון חבירו בידו ולומר לו לך ושוב משום 'אל תאמר'.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל