קנין חצר בחמץ שהיה בחצרו בערב פסח

גוי עבד ערב פסח בחצר יהודי והניח בחצר היהודי בקבוק של משקה הביר שהוא חמץ גמור ואמר שאינו צריך הבקבוק עוד ועדיין מונח שם הביר האם מותר להשתמש בזה הבעה"ב לא דר שם במקום ובוודאי לא רצה שחצירו יקנה לו החמץ, או יש להחמיר שחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו ואף שבוודאי לא רצה הביה"ב לקנותו אפ"ה יש מקום להחמיר?

תשובה:

לא פירטת בשאלתך מתי הניח הגוי את הבירה בחצר הישראל, אם הניחו קודם זמן איסור חמץ (ומדובר בחצר המשתמרת שקונה גם כשאין עומד בצידה), מדינא אסור להנות מזה לאחר הפסח, כיון שעדיין זה לא היה נחשב לאיסור וחצירו קנתה לו את זה כשאר מטלטלין. ואם הניחו לאחר זמן האיסור, לא זכתה לו חצירו כיון שאיסור לא נוח לאדם שיקנה עבורו, ולא עבר על בל יראה ובל ימצא, אך מדרבנן היה צריך לעשות מחיצה בפניו כדי שלא יבוא לאוכלו, ומכיון שלא עשה כן ואין בזה הפסד מרובה, עדיף שלא להשתמש בבקבוק הבירה לאחר הפסח.

מקורות:

הניחו קודם זמן האיסור, קונה לו חצירו כדין המבואר בגמרא בב"מ יא,א שבחצר המשתמרת קונה אף אם אינו עומד בצדה, וכיון שהיה זה קודם זמן האיסור לא שייך לומר איסורא לא ניחא ליה דליקני, וכך מוכח בדברי המ"ב סי' תל"ז סק"י שהשוכר זוכה בחמץ שהשאיר המשכיר כיון שמסתמא הפקירו.

הניחו לאחר זמן האיסור, מבואר בסי' תמ"ח ס"ב בדין נכרי שהביא חמץ לישראל שאף אם לא אמר הישראל כלום אם לא עשה מעשה המוכיח שרוצה לקנותו אין חצירו זוכה לו בזה עפ"י המבואר בגמרא בב"מ צו,ב שאיסור לא נקנה לאדם בחצירו אם לא עשה מעשה המוכיח שרוצה לקנותו. אמנם נתבאר שם שיש שיטות ראשונים שאם לא אמר שאינו רוצה לקנותו קונה לו בסתמא, ולכן לכתחלה צריך לומר שלא רוצה לזכות, אך בדיעבד שלא אמר כן לא עבר איסור.

ומה שצריך לעשות מחיצה בפניו מבואר במ"ב שם סק"ו, ובאם לא עשה מחיצה דומה הדבר לדין חמץ שנמצא לאחר שבדק וביטל שנתבאר בפוסקים בסי' תמ"ח ס"ה שאם אין זה הפסד מרובה עדיף שלא להשתמש בו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל