היי,
בנוגע לצאת חג הפסח.
ממתי ניתן לאכול חמץ? הבנתי שניתן מכניסת השבת אך מפאת שמירת השבת ושלא ניתן להכין פשוט מחכים למוצ"ש.
ניתן לאכול כבר בשישי בערב? (בלי להכין כמובן)
תשובה:
מועדים לשמחה
מעיקר הדין מותר (לבני ארץ ישראל) לאכול חמץ כבר בליל שבת [לאחר צאת הכוכבים], מכיון שכבר נגמר חג הפסח, אולם באופן פרקטי זה לא כל כך אפשרי, מכיון שאת החמץ שנמכר לגוי, אין לאכול עד אחרי שקונים אותו בחזרה מהגוי, ואין קונים אותו בחזרה עד לאחר שבת, . [אולם יש הרבה שעושים תנאי בשטר המכירה שאם ישתמשו בדברים שנמכרו לו, יעשו אחר כך חשבון וישלמו לו על זה, ובמקרה כזה מותר].
כמו כן אם יש לאדם שכן גוי שיש לו חמץ ששייך לו והוא נותן לו בשבת מעט חמץ, באופן זה מעיקר הדין מותר לאכול.
ויש שכתבו שבחמץ גמור ראוי להחמיר בכל אופן שלא לאוכלו עד אחרי שבת.
מקורות
עיין בהליכות שלמה פרק י' סעיף ט"ז, שכתב שראוי להחמיר בחמץ גמור שלא לאוכלו עד אחרי שבת, כדי לחוש לדעת השער המלך שסובר שאסור משום מוקצה אבל מעיקר הדין מותר וכדעת רוב הפוסקים שאינו נאסר משום מוקצה, ועיין בשו"ת יחווה דעת ח"ב סימן ס"ד שמתיר ואינו חש לאיסור מוקצה.
ומה שכתבנו שצריך לקנות את החמץ בחזרה מהגוי עיין בשו"ת חת"ס סימן ק"ט ובשו"ת שיבת ציון סימן י"א ובביאור הלכה סימן תמ"ח סעיף ג' שמבואר שצריך לקנות את החמץ בחזרה מהגוי, שאם לא כן זה נראה שלא היה כאן מכירה תקינה, רק הערמה.
שלום וברכה
מה שהרב כתב שההליכות שלמה מחמיר בכל גוונא לא לאכול החמץ עד אחרי שבת, אין זה מדוייק כלל, מכיון שכל הנושא של מוקצה מחמת יום שעבר שעליו כתב הגרש"ז להחמיר כדעת השער המלך הוא רק בחמץ גמור שהיה בבעלות הישראל שעליו שייך לומר מוקצה מחמת יום שעבר, אך במקרים האחרים שהובאו בתשובה שהגיע החמץ מהגוי לאחר כניסת השבת אין שייך מוקצה מחמת יום שעבר כלל, כיון שמוקצה תלוי בבעלים ואם זה לא היה שייך לישראל בפסח לא נהיה מוקצה כלל ולא שייך בזה החומרא של השער המלך.
שלום וברכה
איך יתכן שהוא מדבר בחמץ שהיה שייך לישראל, הרי חמץ שהיה שייך לישראל אסור לאוכלו לעולם שהרי זה חמץ שעבר עליו הפסח? ופשוט שכוונתו כמו שכתבנו וכן מפורש במנחת שלמה תנינא סימן י"ז, וכמובן שיש לציין שהרבה חולקים וסוברים שאין בזה משום איסור מוקצה, ומה שכתבנו זה רק למי שרוצה להחמיר, אבל מי שרוצה להקל וודאי שיש לו על מי לסמוך.
לכאורה גם לא יתכן חמץ שהיה בבעלות גוי בפסח ומגיע לישראל בשבת שיהיה בזה דין מוקצה מחמת יום שעבר כיון שביום שעבר לא היה זה מוקצה. מוקצה נקבע לפי בעליו כמבואר כמה פעמים בסי' ש"ח.
אכן צודק הרב שהגרש"ז במנחת שלמה כותב מפורש שמדבר אפילו על חמץ שהביא לו הגוי, ואם כן התשובה נכונה אך לכאורה הדברים תמוהים מאוד כיון שלבעליו לא היה מוקצה איך יכול להיות מוקצה אחר כך מחמת היום שעבר.
תודה על התשובות המחכימות.
שלום וברכה
עיין בספר אורחות שבת פרק י"ט הערה תקנ"ב שהקשה באמת על דברי הגרש"ז שמכיון שלא דחייה בידיים, מפני מה נאסר משום מוקצה, וצ"ע.
למה צריך לקנות מהגוי? לא מספיק לבקש רשות לאכול?
מספיק רשות.
השאר תגובה