האם מותר לקנות מחר קטניות לצורך חמין של שבת?
תשובה:
מותר, ואף מותר להכין את הקטניות בכלים מיוחדים לצורך שבת.
יש להקפיד להכין את החמין בערב חג ולא בשביעי של פסח בעצמו, [הגם שעושים עירובי תבשילין, ויש שנהגו להחמיר שלא להכין בחג הפסח מאכלים מקטניות אף לא לצורך שבת שלאחריה].
מקורות:
כאן.
שאלות שנצפות עכשיו:
מאמרים אחרונים
מדריכים הלכתיים
מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?
מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל
— תשובה בענין זה מהגאון הרב שמואל ברוך גנוט שליט"א —
לכבוד הרב אריה פישר והרב יוסף דוד כהנא שליט"א
בדבר שאלתכם האם מותר לבשל קטניות בטושלנט הנעשה בפסח לצורך שבת שאחר פסח (השנה שביעי של פסח חל ביום שישי, והשאלה היא האם מותר לבשל מאכל עם קטניות בשביעי של פסח עצמו, או בערב שביעי של פסח, ולהניחו על הפלטה או הבלע"ך בשביעי של פסח, לצורך שבת, ע"י עירוב התבשלין שעושים בערב ש"ש פסח).
ישנם מספר נושאים בשאלה זו.
א. האם ישנה בעיה לאשכנזים לבשל קטניות בפסח.
ב. האם מועיל עירוב תבשילין הנעשה בערב שביעי של פסח לצורך בישול מאכל שלא ניתן לאוכלו בשביעי של פסח עצמו.
ג. האם אין בעיה של מוקצה בקטניות, בשביעי של פסח עצמו, וגם בשבת שאחריה, ("מיגו דאתקצי לבין השמשות איתקצאי לכולי יומא"), כאשר אסור לטלטל ביום טוב דבר האסור באכילה.
ד. האם אין בעיה של 'מחוסר הכנה' וכו' וכו'.
ה. האם מותר לבשל קטניות בכלי פסח ולהשתמש בהם בשנה הבאה.
המסקנה היא, לפי ההלכה העולה מדברי רוב פוסקי זמנינו, הוא שמותר לבשל קטניות בפסח,
ומותר לבשל קטניות בסירי פסח ולהשתמש בהם בשנה הבאה. ואין בעיה של מוקצה, או בעיה בעירוב התבשילין וכל השאלות הנ"ל.
(בענין בישול בכלי פסח, אשר ישתמשו בהם בשנה הבאה לצורך פסח, ראו רמ"א ריש סימן תנג ובמשנ"ב שם ובנו"כ, וכיון שמתירים להשתמש בכלים אלו לאחר מעל"ע, א"כ כ"ש שמתירים להשתמש בכלים אלו לאחר שנה. ועי' כה"ח. והכא אין חסרון של אין מבטלין איסור לכתחי', כיון שרצונו בבישול הקטניות לצורך שבת זו, ואין מטרתו לבטל הקטניות שנבלעו בסיר לצורך שנה הבאה, וז"פ).
ואמנם המחמיר שלא לבשל קטניות בפסח ובשביעי של פסח לצורך שבת שאחריה, בודאי תבוא עליו ברכה, כיון שיש מספר דעות האוסרות זאת ממספר סיבות:
בשו"ת הלק"ט (הלכות קטנות) כותב כך: "שאלה: הנזהר מלאכול אורז בפסח אם מותר לבשלו יום שביעי ש"פ שחל להיות ערב שבת לצורך שבת, תשובה, ממה שראינו שהחמירו לבער החמץ משא"כ בשאר איסורין משום דלא בדילי אינשי מיני' כולי שתא, יש לאסור בזה עכ"ל,
ובשו"ת מנחת יצחק (חי"ז סימן לג) ביאר את דבריו כך:" ובודאי טעמי' דהמנהג שנתקבל לכל בני אשכנז שלא לאכול קטניות ואין לשנות כמ"ש הרמ"א /או"ח/ (בסי' תנ"ג), וכתבו הפוסקים דהמיקל הוא פורץ גדר, ועובר על לאו דלא תסור, וכל העובר על דברי חכמים חייב מיתה בידי שמים, והוי כמו הגזירה שלא לישא ב' נשים, כמבואר בשע"ת שם (סק"א) עיין שם, י"ל דשוב יש בזה איסור דאו' מטעם אל תטוש תורת אמך ודברי קבלה כדאו', עי' בספר אור"ח שם (אות ו'), ומש"ה יש לגזור בזה ג"כ משום דלמא אתי למיכל מיני', כיון דלא בדילי מיני' כולי שתא כנ"ל", עכ"ד שו"ת מנחת יצחק.
ואמנם הכף החיים סימן תנג הביא בשם הבן איש חי בשו"ת רב פעלים (ח"ג סי' ל) שישנה בעיה לאשכנזי, לבשל קטניות ואורז לספרדי, משום מראית העין. אך כ' שיכול לבשלם באופן שיהיה היכר שאינו מבשל לעצמו אלא לאחרים, (ועי' סידור פסח כהלכתו פרק ט"ז אות ח ובהערות שם).
ולענין איסור מוקצה ומלאכת יו"ט וכל השאלות שהצגנו, מסקנת פוסקי זמנינו היא שלמרות שהאשכנזים נהגו על עצמם זהירות מקטניות, אך אינו בגדר איסור גמור, ולכן אין חששות אלו. וכן מובא בלוח א"י להגרי"מ טוקוצינסקי ז"ל (מנהגי השנה חודש ניסן) לענין ז' של פסח בערב שבת כמו בהאי שתא, דלהמקילין לאכול בשבת שאחרי שביעי ש"פ קטניות, דסומכים על הפוסקים דאין מוקצה מחמת יום שעבר, יכולים לבשלם ביום טוב ערב שבת על סמך עירוב תבשילין מסברת הואיל ואי מקלעי אורחים, כיון שמצוים בינינו ספרדים האוכלים קטניות בפסח עכ"ד. ובמאמר שכתב בעל סידור פסח כהלכתו בבטאון קול התורה (אלעד ער"פ התשע"ה) כותב שכן שמע להתיר ממרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ודעת מרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל מבוארת היטב במנחת-שלמה ח"ב סוף סימן ל"א, ואם כי בסוף סימן ל"ט (שם) משמע דלא ברירא ליה היא מילתא, מ"מ בשש"כ פרק ב' (במהדו"ח הערה ל"ג בשם הספר מאור השבת) היקל בזה, וכן סתמו נכדיו ב"הליכות-שלמה" ותלמידו ב"שלמי מועד". וכן בס' אורחות שבת ח"ב פי"ט שע"ז התירו לטלטל חמץ ולאוכלו בשבת שלאחר שביעי של פסח, ולמרות שבביה"ש היה מוקצה, מ"מ אינו נאסר מחמת היום שעבר, וראה הערה שם ובמה שהביאו מהגרצ"פ פראנק זצ"ל בס' מקראי קודש.
ואמנם בשו"ת מנחת יצחק (שם) מביא מדברי הפוסקים מצינו בזה ג' חששות. א' כיון דההיתר הבישול מיו"ט לשבת ע"י עירוב תבשילין, הוא מטעם דמדאו' מותר מטעם הואיל ומקלעי אורחים חזי להו, ובדברים שאין אוכלים ביום טוב ל"ש הואיל הנ"ל. ב' משום המבואר ברמ"א (או"ח סי' תקכ"ז סעי' כ') דמי שמתענה ביום טוב אסור לבשל לאחרים אפילו לצורך בו ביום, דהוי כמי שלא הניח עירוב תבשילין, וא"כ הה"ד היכא דאסור לו לאכול תבשיל א', דאסור לבשל אותו התבשיל, ול"מ העירוב תבשילין. ג' משום חשש דלמא אתי לאכול מיני'.
המנח"י מאריך בזה ומסקנתו היא שאין ברור היתר זה. (ולענין אכילת מצה שרויה בשבת זו התיר לכתחילה, עי"ש). וע"ע מועדים וזמנים ח"ז קע"ו. ועיינו גם בלוח א"י שכתב שיש הנוהגים לאיסור וכו', עי"ש. משום כך נראה שיש מקום להחמיר בזה, אך המקילים יש להם רבים וטובים שיסמכו עליהם. וקיצרתי מאפס הפנאי.
והרב אביגדור הכהן קצבורג הי"ו שאלני היום בדבר משקה זירו, שהוא נעשה על מצע של קטניות, ובזה השבתי לו שאפשר להקל בשופי, כיון שכלל לא ברור איסורו משום מנהג הקטניות, וכן שמעתי שמקילים בו בשתייה בפסח עצמו מא' מראשי ועדות הכשרות, ובזה הבו דלא להוסיף עלה.
בברכת מועדים לשמחה
שמואל ברוך גנוט
אלעד יצ"ו
השאר תגובה