שלום כבוד הרב, רציתי לשאול 1. אחרי שאם הבית מדליקה נרות שבת(כמובן לפני כניסת שבת), היא קיבלה עליה את השבת ואינה יכולה עוד לעשות מלאכת שבת? 2. אחרי שאם הבית מדליקה נרות שבת, לפני כניסת שבת- שאר בני הבית יכולים לעשות עדיין מלאכה עד כניסת השבת? 3. אחרי שאם הבית מדליקה נרות שבת, לפני כניסת שבת- אם הבית יכולה לבקש מאחד מבני הבית לעשות איזשהי מלאכה ששכחה לעשות? 4. הבנתי לאחרונה שבני ספרד מברכים ורק לאחר מכן מדליקים נר שבת, אני ספרדייה ומאז ומתמיד נהגתי הפוך משום מה, כבני אשכנז. האם עליי לשנות את מנהגי או שניתן להישאר במה שהורגלתי? 5. קראתי במקור מסוים שלאחר אמירת הברכה השבת חלה על המברכת ואינה יכולה לעשות עוד מלאכה וכן להדליק נרות, אז כיצד בנות ספרד מברכות ואחרי זה מדליקות? 6. אני רווקה שגרה בבית הוריי, האם אני יכולה לברך ולהדליק בנפרד מאמי או שמא עליי לא לברך ורק לשמוע את ברכתה ולומר אמן? במידה וזו האפשרות השנייה- מהו סדר ההדלקה והברכה עם אמי? 7. האם ניתן לכבות את הגפרור או להניח אותו שיכבה לבד? המון המון תודה!!!!!
תשובה:
1. המנהג הוא שאשה שמדליקה נרות שבת, מקבלת את השבת בהדלקתה את הנרות. [בשעת הדחק שאין אפשרות לקבל את השבת בזמן ההדלקה, יש אומרים שאפשר לעשות תנאי, ולומר שאת לא מתכוונת לקבל את השבת בהדלקת הנרות, אבל שלא בשעת הדחק, ודאי שאין להקל בזה].
2. שאר בני הבית אינם מקבלים את השבת, על ידי הדלקת האם, והם יכולים לעשות מלאכות, גם אחרי שהדליקה.
3. מותר לאשה שקבלה על עצמה את השבת, לבקש מיהודי אחר שעדיין לא קיבל על עצמו את השבת לעשות מלאכה עבורה. [כמובן שזה בתנאי שעדיין לא הגיע הזמן של בין השמשות].
4. דעתו של הגר"ע יוסף שליט"א שצריך לברך לפני ההדלקה [וכן דעת הגרב"צ אבא שאול זצ"ל], ומכיון שאת ספרדיה את צריכה לנהוג כמנהג הספרדים.
5. הדבר שנוי במחלוקת הפוסקים וכפי שמבואר ברמ"א סימן רס"ג סעיף ה', ואילו שסוברים שצריך לברך לאחר ההדלקה, אומרים כן בגלל הסברא שאת אומרת, אבל השיטה השניה חולקת וסוברת שיש לברך לפני כדי שתהיה הברכה עובר לעשייתן [כלומר לפני קיום המצווה].
6. מכיון שאת ספרדיה אם את רוצה לברך על הנרות שאת מדליקה תדליקי את הנרות בחדר אחר, [כמובן שצריך להיזהר מאוד שלא להניח במקום שיכול לגרום לשרפה חלילה], אבל למנהג האשכנזים אפשר לברך אפילו אם מדליקים באותו מקום.
7. יש להניח את הגפרור שיתכבה מאליו.
מקורות
1. 2. עיין ברמ"א סימן רס"ג סעיף י'. ועיין שו"ת רבבות אפרים ח"ג סימן קס"ד.
3. עיין בשו"ע סימן רס"ג סעיף י"ז ובמשנה ברורה שם.
