פדיון כפרות עכשיו

שאלות בענייני מכירת חמץ

שלום 1. רציתי לברר על מה סומכים העולם היום שלא מוסרים את המפתח לגוי כלל בשעת מכירת חמץ 2. ועוד למה החמירו לא למכור חמץ גמור אם המכירה כ"כ טובה 3. ועוד למה נוהגים למכור את הכלים והקדירות הרי זה רק חמץ בלוע ולא חשיב חמץ שעבר עליו הפסח האם יש איסור שזה ישאר בבית בלי מכירה אם אפשר לכתוב מקורות בקצרה אני מאד יודה לכם

מקורות

שלום וברכה

1. עיין בשדי חמד מערכת חו"מ סימן ט' אות ט' שדן בארוכה בנושא זה למה אין העולם מקפיד למסור את המפתח לגוי, ועיין בשו"ת מהר"ש ענגיל ח"א סימן ל"ד שכתב שיש להקפיד שיהיה כתוב בשטר המכירה שיש זכות לקונה לקבל את המפתח מתי שרוצה, ויש שכותבים בשטר המכירה שמוסכם בין שני הצדדים שחלות המכירה תהיה ע"י הקנינים והחתימה, ומסירת המפתח לא תעכב, (עיין בתשובות והנהגות ח"ב סין רי"ט).

וכתבו הפוסקים שמי שנוהג למכור חמץ גמור, צריך להקפיד ולתת את המפתח לרב שימסור את זה לגוי בשעת המכירה. [עיין ספר מכירת חמץ כהלכתו שכתב כן בשם כמה פוסקים, ועיין בשו"ת בצל החכמה ח"ו סימן ל"ד].

2. עיין בספר אליהו רבה סימן תמ"ח סק"ג ובמחצית השקל שם סק"ד שמבואר שעיקר התקנה של מכירת חמץ היה היתר של שעת הדחק לאנשים שיש ברשותם הרבה חמץ, בעלי מכולת וכדומה, ואם הם לא ימכרו את הסחורה לגוי, יהיה  להם הפסד מרובה, ולכן תיקנו להם סדר מכירת חמץ, אבל לאנשים רגילים שגם אם הם לא ימכרו את החמץ שלהם לא יהיה להם הפסד גדול, לא תיקנו סדר מכירה חמץ, משום שחששו שהמכירה לא תהיה כהוגן, וגם משום חשש הערמה, משום שכולם יודעים שלאחר הפסח הכל חוזר ליהודי, וגם משום שלא מוסרים את המפתח (וכפי שציינת בשאלה הקודמת שלך), וגם משום שיש שאין למכירה תוקף רק מבחינה הלכתית ולא מבחינה חוקי המדינה, ובמשך הדורות נכנס המנהג של מכירת חמץ יותר ויותר, עד שרוב כלל ישראל נהגו למכור את החמץ שלהם על אף החששות הנ"ל, אולם משום כל החששות הנ"ל נהגו רבים מיראי ה' ובני התורה שאינם מוכרים במכירה זו חמץ גמור, ומוכרים רק את כלי החמץ, וחמץ נוקשה ותערובת חמץ.

3. מעיקר הדין לא צריך למכור את הכלים ומה שבלוע בתוכן, [וכפי שמבואר במג"א סימן תנ"א ובמשנה ברורה שם סק"ה שמספיק לנקות את הכלי מבחוץ ולשפשף אותו שלא יישאר עליו חמץ] אבל מכיון שחוששים שנשאר חמץ דבוק על הכלים נהגו למכור את החמץ הדבוק על הכלים, ומאחר והחזו"א חשש גם לבליעות שבכלים, יש שנהגו למכור גם את מה שבלוע בכלים, ובעניין מכירת עצם הכלי, יש בזה דעות חלוקות יש שנהגו למכור את גוף הכלי (כדי שהמכירה תחול על הבלוע בכלי) ויש שנמנעים ואינם מוכרים את גוף הכלי משום שזה גורם לבעיה, שאחרי פסח כשחוזרים וקונים מהגוי יש לדון אם חייבים בטבילה.

הצטרף לדיון

4 תגובות

  1. לפי מי שכן נוהג למכור חמץ גמור או שנותן את זה לבעלי מכולת שאז המכירה יותר רצינית האם מותר לכתחילה לאפות חלות וכדו' לפני פסח בשביל למכור לאחרי פסח

  2. שלום וברכה
    מי שבין כה וכה מוכר חמץ גמור, במקום הפסד מותר לאפות חלות למטרה זו, וכפי שמבואר בשו"ת שבט הלוי ח"ד סימן מ"ט.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל