לתרומות לחץ כאן

הכשרת כיריים קרמיות לפסח

האם ניתן להכשיר כיריים חשמליות (קרמיות) לפסח וכיצד? אין אפשרות לצפות בנייר כסף כיוון שזה יכול להשרט.

תשובה:

כירים קרמיות, אם הינם מצופים בפורצלן, אין אפשרות להכשיר אותם לשימוש בפסח, אלא אם כן מכסים אותם בשני כיסויים, ומכיון שהנך כותב שאינך יכול לצפות בנייר כסף הרי שאין אפשרות להשתמש בהם בפסח, אולם אם הם מצופים זכוכית, למנהג האשכנזים אין להשתמש בהם, אולם למנהג הספרדים יש אומרים שאפשר להקל על ידי ניקוי הכיריים וחימומם למשך כרבע שעה על החום הגבוה ביותר, ובין המבערים להניח נייר כסף עבה, אם הכיריים הללו עיקרם עשוי קרמיקה וכד' ויש להם ציפוי של זכוכית לא מועילה לו הגעלה אף למנהג הספרדים.

למיטב ידיעתי אפשר להחליף את ה"מבערים" של הכיריים מהסוג הנ"ל, ולצפות מסביב אליהם, באופן שאין דרך אחרת לבישול המאכלים, יש להקל על ידי נקיון והבערת המבערים, ואח"כ כל בישול להניח כמה חתיכות של נייר כסף דק תחת הסירים, באופן כזה הנסיון הוכיח שלא קורה דבר לכיריים עצמם.

מקורות:

דין הכיריים כדין חצובה שמבואר בדברי הרמ"א (סי' תנא ס"ד) שצריך בהם ליבון, וכמבואר שם בשו"ע שכל דבר ששימושו על ידי האש חייב ליבון חמור, ואף כאן הבליעה של הדברים החמציים בכיריים נעשה על ידי מגע עם האש עצמה בין אם זה דבר נוזלי ובין אם זה דבר מוצק [ולכאן מש"כ חכ"א שנחשב לקיבל טעם שלא ע"י האש אין לו טעם, גם מש"כ שם שלד' השו"ע הולכים אחר רוב תשמיש, אין לזה מובן, שהרי ודאי שרוב הקדירות וכו' משתמשים בהם במיעוט זמן בחמץ, אולם הדיון הוא לא אם השתמשו בהם קצת חמץ או הרבה חמץ אלא אם רוב השימוש הוא באש או בהפסק קדירה עם מים בין האש לתבשיל, וכאן זה לא שייך כלל וכלל], ואמנם ראה במשנ"ב (ס"ק לב) שבחצובה די בליבון קל, אולם כל זה דווקא בכלי הראוי לליבון, אולם בכיריים קרמיות שדינם ככלי חרס, ולא מועיל בהם ליבון רק החזרה לכבשן וכמבואר בשו"ע שם ס"א  [ואם כי יש לדון בזה שעיקר תשמישו הוא באש שאולי דינו  כתנור מחרס עצמו, אך יש לחלק שהרי כאן אין זה ליבון שניצוצות ניתזין, וא"כ עדיין יש בזה דין שלא מועיל הגעלה לכלי חרס] ואולם לדעת השו"ע שהולכים אחר רוב תשמיש כתבו הפוסקים שלכתחילה יש להגעיל, אך כל זה דווקא בכיריים המצופים פורצלן שדינו ככלי חרס, אבל כיריים שהמבערים עשויים זכוכית חסומה דינם ככלי זכוכית שדעת השו"ע (סי' תנא סכ"ו) שאין צריך שום הכשר, אך באמת כיריים אלו יתכן וחמורים יותר כיון שעשויים מזכוכית חסומה שבולעת, אולם מאחר והנסיון מוכיח שנשאר דברים דבוקים על הכיריים, הרי שיש לנקות היטב ולחמם את המבערים, אך לדעת הרמ"א שלמנהג האשכנזים אין מכשירים כלי זכוכית הוא הדין בכיריים אלו, ועי' בשו"ע שם סכ"ה שאם הכלי הוא חרס ורק מצופה זכוכית דינו ככלי חרס ולא מועילה לו הגעלה ע"ש.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. לכבוד הרב
    במחילה מכבוד תורתו אני חושב שאפשר להכשיר את הכיריים
    א. דינם כחצובה. לחצובה מועיל ליבון קל. אני חושב שהסברא שכתבת שלא מועיל ליבון קל משום שאי אפשר לעשות ליבון חמור היא לא נכונה. זאת משום, שהסיבה שלך בכלי חרס החזרת כבשונות היא לא מעיקר הדין אלא משום שחייס דילמא פקעי ואם כן אם די בליבון קל מהניסיון וליכא חשש כלל.
    ב. יש להוסיף שכיריים אלו קלים מחצובה משום שהם עשויים מזכוכית שללי מחבר לא זקוקה להכשרה וגם הרמ״א החמיר רק לכתחילה.
    בכבוד רב
    מרדכי פוגל

  2. א. מע"כ כותב שכאשר ניתן לעשות ליבון קל, אפשר לעשות זאת גם לכלי חרס, אמנם מצינו לא' מהאחרונים שרצה לחדש כעין זה בדברים שאסורים מדרבנן, אך לא מצינו לשאר פוסקים שחילקו בזה, וכידוע לא חילקו בכלי חרס כאשר צריך הגעלה מן הדין שתועיל להם ליבון קל.
    ב. לגבי זכוכית, כפי שציינתי בתשובה ובמקורות, אכן נחלקו בזה השו"ע והרמ"א, אך כאן יתכן שחמור יותר מאחר וסוג הזכוכית שונה ויתכן מאד שבולע, כפי שראיתי שכבר כתבו בזה.

  3. כבוד הרב שליט"א
    לכאורה כל הטעם בכלי חרס הוא גזרינן דלמא חייסי , לא שייך לעניננו שהרי כאן הכלי עצמו עשוי לשם חימום בחום יותר גבוה מליבון כלל וזה עיקר תשמישו , ולכן גם אם נדונו ככלי חרס הרי עיקר תשמישו הוא בחום גבוה וכמו שכתב המשנ"ב לגבי תנור דלא שייך דלמא חייסי . אמנם יש גם להכשיר את המקומות שבין המבערים ולא מספיק להדליק את הכיריים כיוון שחום המבערים אינו מספיק לחמם בכדי ליבון כל את סביבת המבערים ולכן צריך גם עירוי כך לענ"ד

  4. מדובר בכיריים קרמיות! והשאלה היא אם ניתן להשתמש ע"י ניקוי, חימום רבע שעה לשיא החום, ואז לכסות בכיסוי כפול.
    יש רשתות שמוכרים בטמבורים (שאמורים למקד את החימום?!), הרשת עצמה היא כפולה יש רווח קטנטן בין שכבה לשכבה, הרשת צפופה מאוד, למעשה זה טס מתכת עם חורים???
    נ.ב. השאלה למנהגי האשכנזים. תודה רבה!

  5. כבוד הרב הכותב, כתב בדיוק רב.
    א. החומרה בכלי חרס היא קודם כל שלא ניתן להכשירם ע"י הגעלה ורק ע"י ליבון חמור כי קבלו חז"ל שהטעם אינו יוצא מדופוי לעולם אלא מעט מעט, ואע"פ שאין הטעם יוצא מדופוי של כלי חרס לעולם קיבלו חז"ל שע"י ליבון גמור , על אף הנאמר יוצא הטעם מידי דופיו, אלא חששו שמא לא יכשיר היטב משום שחייס עליו, ולכן בפשטות אין הכשרה לכלי חרס אלא בליבון גמור.

    וכן , היתר ליבון חמור ללא שהכלי נהיה אדום או ניצוצות נתזים,אינו מחוור, אף שהיו פוסקים שתלו את זה ברמת הטמפרטורה(400 מעלות), ומהנסיון שלי להביא כלי לטמפרטורה שהכלי יאדים אין זה פשוט כלל ומלאכה מסובכת יותר.
    מובא בפירוש בשולחן ערוך הרב תנ"א סעיפים ו-ט, שכלי חרס שנצטרך להגעלה נכשר רק בליבון גמור ולהשוואה בסעיף י' מביא על ההבדל בכלי ברזל .

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל