לתרומות לחץ כאן

דין בן פקועה של הגי'רף

ששאלה ששאלו אותי
גירפה היום אנחנו לא אוכלים בגלל שלא יודעים איפה לשחוט
אז עם הגירפה תמות ותוך הגירפה יש את התינוק הבנתי שמותר להאכול
בלי שחיטה אז האם יהיי מותר להאכול את הגירפה

תשובה:

לא אוכלים כיון ג'ירפה, לא בגלל שלא יודעים היכן מקום השחיטה, שכן כל אורך הצוואר של החיות או הבהמות [הכשרות] כשר לשחיטה, והטעם שלא אוכלים את הגי'רף הוא משום שאין לנו מסורת וידיעה ברורה שאכן היא החיה הכשרה, משום כך אף עובר שבמעיה אסור באכילה.

מקורות:

לענין כשרות הג'ירפה ראה כאן בארוכה במאמרו של הר' יוסי שטיינברג.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. שלום כבוד הרב, למה צריך פה מסורת כשיש הוראה שאומרת ועשית ככל אשר יורוך.
    אז שיפסקו שהיא כשרה או לא. הרי לא בשמים היא! ומה שיחליטו רוב הפוסקים זה יקבע כהלכה מחייבת.
    בתודה ובברכה

  2. תשובה קצת חמקנית!

    משום שמסורת זה התורה. ההלכה והתלמוד- הכל ביחד.

    ואם תבוא ותגיד למישהו ששואל האם הגירפה כשרה ואתה בתור חכם יהודי תגיד לו חיפשתי במסורת ולא מצאתי תשובה אז הוא יגיד לך אבל הכל צריך להיות כתוב בתורה, מה תשיב לו?

    ומצד שני, לא הבנתי את התשובה הנ"ל משום: ככל אשר יורוך עם הפסוק לא תסור ימין ושמאל- זה מכניס בתוכו את הספקות! (אפילו יאמר לך ימין שהוא שמאל שמע בקולם). אין לערער על דבריהם!
    ואם חכמים יצביעו ויחפשו מה פוסל בכשרות הגירף איזה סימן לא נמצא בה אז יכריעו וגם אם טעו אין עם זה בעיה ככתוב ככל אשר יורוך- זה ברור פשוט ומחייב לחלוטין!
    מאידך נראה שחכמים לא רוצים למלא את תפקידם ולהכריע הלכות! עליהם להיות רבנים תקיפים להורות הלכה.
    להכשיר עוף הם אמרו בלי בעיה עוף דורס – טמא; עוף שיש לו אצבע יתירה, זפק וקרקבנו נקלף – טהור, ובספרי דברים פיסקה קג דבר זה נלמד מנשר – שהנשר דורס, אין לו אצבע יתירה, אין לו זפק, וקרקבנו אינו נקלף. למה אין פסיקה כזאת על הגירף! או שמועה או מקרה…משהו- ואם אין שיכריעו מי אמר שאסור?

  3. אני לא מתחיל להבין את שאלתך! נכון הכל כתוב בתורה, אבל לא כל דבר אנחנו מבינים ויודעים, יש דברים שעליהם אמרו חכמים תשבי יתרץ… וכשחכמים רואים שאין בידם להכריע, אז מה כוונתך שיהיו תקיפים?! שיאמרו דברים שאינם בטוחים בהם?! דברים שחכמים הסיקו ברוחב דעתם הם אכן קובעים כהלכה ברורה ללא חשש, אבל מה שנשאר ספק הוא ספק, ודוקא זה מה שגורם לנו לבטוח בדבריהם.

  4. שלום וברכה

    טוב נפחית את הטון, העיקר שנגיע בסופו של דבר להבנה.

    אני לא אחזור על דברי רק אוסיף ואחזק.

    כשחכמים החליטו משהו שהיה בספק או שטרם הוכרע לא היה בעיה אבל בקביעת אם הגירפה טהורה או לא אע"פ שיש לה סימנים ברורים.

    כשאמרתי שחכמים יהיו תקיפים התכוונתי שינתחו את העניין בכובד ראש ובכך יהא תוקף לדבריהם ולהחלטתם, למרות שהם לא ממש חיבים לעשות זאת כפי שאוסיף ואוכיח:

    א. שבעים פנים לתורה אפילו אם ירצו חכמים יכולים לטהר את השרץ ואת החזיר! התפלאת?
    ב. לחכמים יש כוח כי הם הרוב אפילו אם יש חכם אחד השקול כנגד כולם והוא נניח הצודק, זה לא מעניין אותנו אלא הולכים לפי הרוב. (תנורו של עכנאי).
    ג. אני לא ידעתי שדברי החכמים הם של עצמם או מדעתם האישית,
    חשבתי שאנחנו מדברים על מסורת שהכוונה העברת מידע מדור לדור, עד לימינו אנו.
    ד. זה שתשב"י יתרץ זה בסדר, אבל עדין הוא יחיד והם רבים אז כוחם חזק משלו.
    הא. לחכמים יש יכולת לעקור את התורה שאמרו : הלכה עוקרת את המקרא.
    ו. חכמים שהם הרוב מאחר שקיבלנו את התורה אז אינה בשמים והשם אמר נצחוני בני כי הם הרוב.
    ז. יש את עניין יגעת ומצאת תאמין.

  5. יש כאן קצת עירבוב מושגים: 1. מה שנאמר שאפשר לטהר את השרץ בק"נ טעמים אין הכוונה שחכמים בני חורין לטהר כרצונם… אלא שבכל דבר יש פנים לכאן ולכאן ולחכמי הדורות נמסר להכריע על פי הכלים שניתנו בידם באופן של דרשות או י"ג מידות שהתורה נדרשת, או הכרעת הרבים וכו', אבל תוך ביקוש האמת, לא לירות מהבטן… 2. לא כל דבר הוא מסורת מפורשת, יש תרי"ג כללים בדרשות הפסוקים [מלבי"ם], יש סברות על פי רוחב ידיעתם תוך היקש מענין לענין [אמת, בדרך כלל לא בכללים אלא בפרטים, אבל זה קיים, כמובן רק עד חתימת התלמוד כדבריו הידועים של החזון איש, מלבד הקשים מתבקשים, כפי שנקל להבין לגבי נדונים הלכתיים שהתחדשו מחמת הטכנולוגיה החדשה וכו']. 4. כשחכמים מתווכחים איתו הלכה כמותם "תורה לא בשמים", אבל כשחכמים לא יודעים, אין סיבה שלא להאמין לאליהו הנביא… 5. חלילה. הכוונה שהמקרא אינו מתפרש תמיד כפשוטו. 6. שוב, כשיש הכרעה כאן הלכה כמותם. 7. נכון אבל לא תמיד מוצאים, למרות שמתייגעים… ראה כמה פעמים רבי עקיבא איגר נשאר בצ"ע על שאלותיו. הרחבה רבה על כל הנושא שאתה דן בו ראה בס' שפתי חיים לרב פרידלנדר.

  6. אין לי מה לאמר- כולי פליאה. אבל ה' ישים דבריו בפי:

    1. אם כך שיורו הרי אמרת שיש להם טעמים לכאן ולכאן אז אין בעיה לירות. יש להם הסמכות- הבא מקור לדבריך שאסור לחכמים לירות מהבטן ..
    2. סליחה- גם במסורת מפורשת רשאים לעקור …קח דוגמא פליג ר"ת על סבו רש"י בעניין סדר פרשיות התפילין ולא היה בזה מסורת מפורשת ואילו היתה היה מקבל כפי סבו רש"י.
    2 ב. אם לא היו יורים מהבטן, אז לא היו סלט דיעות בגמרא או במשנה אלא הכל דיעה אחת חותכת ותו לא.
    3. מדבריך לא הבנתי עד איזו תקופה דברי החכמים היתה מסורת וממתי אינה מסורת…
    4. אין דבר כזה חכמים לא יודעים- הכל כתוב בתורה – הפוך בה והפוך בה…איזו סיבה יש להקב"ה להסתיר כשרות הגירף? אני לא אמרתי לא להאמין לאליהו הנביא, אבל דע שאם הוא יאמר משהו נגד דעתם דינו מוות וגם למשיח. הלכה פסוקה.
    5. תן מקור, כי ממה שאני למדתי בכל התורה כולה אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג א; יבמות כד א).
    6. נו- אנחנו מדברים על הלכה כאן. מה סברת?
    7. זה שאומר רע"א בשו"ת שלו שצ"ע הכוונה שזה כבד עליו ולכן הוא נמנע מלהכריע או שלא תתפוס אותו כאמור "אבטליון אומר חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום המים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם וימותו ונמצא שם שמיים מתחלל על ידכם"..אבל מי שיעיין מובטח שימצא התשובה.

  7. 1. צריך ראיה שהלכות לא יורים מהבטן? 2. סתרת את עצמך באותו משפט מיניה וביה. 3. הוכחות ושקלא וטריא זה לא לירות מהבטן. 4. כנראה לא למדת מספיק כדי לדעת שלא כל דבר נמסר לנו. 5. כאשר הפשט סותר לדרש אתה צודק, אבל לעיתים פסוקים נדרשים לענינים שונים לגמרי, כפי שמופיע בכל דף כמעט בגמרא. 6. לא הבנתי. 7. שטויות.
    הדיון בינינו מוצה, נראה שאין מה להוסיף ענין! ערב נעים ושבת שלום.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל