שלו' וברכה
מעשה בבחור (מעל בר מצווה) שמכר חפץ יקר שהיה מקולקל לחבירו בעד 60 דולר ואמר לחבירו שהוא שמע שאפשר לתקנו עבור 20 דולר אבל הוא מוכרו בלי שום אחריות הלוקח הזה הלך לבחור שלישי ומכרו לו עבור 90 דולר עם אותו פזמון כעת הלך האבא של הילד השלישי ובירר אצל טכנאי שכדי לתקן יעלה לו קרוב למאתים דולר (ואלמלי היה לוקח חפץ כזה מתוקן היה עולה רק 150) האם יש כאן תביעה של מקח טעות או היות וכל א' אמר שאינו מקבל אחריות ועל הלוקח היה לברר הוי כמחל.
המצפה לתשובה
בכל הכבוד
תשובה:
שלום רב,
נראה לי שיש בזה טענת אונאה, לפי מה שנפסק בשו"ע חו"מ סי' רכז סעיף כא ובסי' רלב סעיף ז שיש לפרש את האונאה, כמה החפץ שווה באמת ובכמה הוא מוכר וכאן הרי לא פירש (בנוסף למה שלא אמר על מנת שאין לך עלי אונאה) ואם כן יש בו אונאה. אלא שכל זה רק בתוך שיעור כדי שיראה לתגר, אבל לאחר שעבר השיעור (לגבי הקונה הראשון ודאי עבר) שוב אי אפשר לתבוע אונאה, אפילו אונאה יותר משתות, כמבואר בשו"ע סי' רכז סעיף סעיף ז. אמנם, כל זה אם הטעות היא בהערכת עלות התיקון שבזה יש טענת אונאה בלבד, אבל אם הטעות היא בכך שיש בעיה נוספת במכשיר שתיקונו עולה הרבה, יוצא שיש גם טענת מום ובטענת מום אין שיעור כדי שיראה, כמבואר בשו"ע סי' רלב סעיף ג, ואם כן ניתן לחזור אף על הראשון.
