לתרומות לחץ כאן

שלא חיסר בעולמו דבר

 

כל הזכויות שמורות

להערות והארות: שמואל ברוך גנוט התאנה 12 אלעד

039170244

/ על 'ברכת האילנות' בהלכה ובמנהג/

 

 

 

באחד מימי חודש ניסן, יעזבו מאות ילדי חמד  את כיתות הלימוד, יסתדרו בזוגות ישרים ויצעדו, יחד עם המלמד שלהם, אל העצים הקרובים ביותר (או הרחוקים ביותר. למלמדים מטיבי לכת…) לחיידר. על קצה הגדר שליד העצים המלבלבים תלה שכן-טוב דף קרטון עם נוסח הברכה, נוסח "ברכת האילנות" הנאמר אחת לשנה וכל הילדים פוצחים יחדיו במקהלה, מכוונים את ליבם לאביהם שבשמים ומתרגשים מהברכה הארוכה והלא- שגרתית.

 

העץ מטיף מוסר לאדם

 

הגאון ה"בן איש חי" מסביר לנו כי ברכת האילנות נתקנה כדי ש"זכור יזכור האדם כשיראה האילנות וישים אל ליבו שהאילנות בזמן הזה הינן דשנים ורעננים, ואחר כך נהפכו בימות החורף לעצים יבשים. וכן האדם עץ השדה". ה"תפארת ישראל" מרחיב את הדברים בלשונו הציורית וכותב כך: "העולם ובריותיה עומדים בקשר אמיץ יחד ומקרה האחד הוא מקרה השני. בחורף, יהיה לא לבד חורף בעולם, כי אם גם על כל הבריות בו יהיו אז רפויי ידיים ומושקעים בתרדמה, וקיפאון ונמיכות רוח ימשלו על הכל. ואולם כאשר יבקע הקרן הראשון מהאביב על פני העולם, אז שוב ישוב הכל להעלות נר החיים. הכל בטבע יקיץ לחיי ילדות חדשים, כמו שנאמר "חדשים לבקרים"- היינו, שבכל בוקר יתראה חיות חדשה בטבע הבריאה וכח חדש יתראה בו, "רבה אמונתך ה'" – ואיך נאמן אתה ה', שהלווינו לטבע שלך בחורף כוחות העולם, והנה תשלם לנו באביב אחוזים כפולים ממה שהלווינו לה…" ומוסיף ה"תפארת ישראל" ומקשר את האילנות אלינו, כך: "והישראלי, שבכל השינויים שיקרו בטבע, תמיד ימצא בהן דבר אשר יעוררו לבקש השלמת נפשו, לכן כשרואה אילנות מלבלבים שיתהוו על ענפי האילנות כמו לבבות קטנים רטובים, ייזכר כי האדם עץ השדה- גם זה האילן ייאבד פעם אחת את רטיבותו בחורף שלו, היינו בזקנותו. אך בסוף החורף ההוא, יקיץ לאביב יותר יפה וישוב לחיי נערות שוב, ללבלב בחיים אחרים בעולם הבא". והוא מסיים בלשון מליצית ויפה: "ועיקר כוונתו בברכתו, שכל זה נסדר כך מיוצר בראשית יתברך כדי להנאות בהם בני אדם, שעל ידי זה יחשוב האדם גם כן שהמיתה הנדמית שלו, ישאנו לחיים אחרים, וענן הרעם של המוות תשאנו כאליהו לשמים, לאור לפני ה' באור החיים".

הגאון רבי מרדכי כהן, מגורי האר"י הקדוש, מסביר בספרו "שפתי כהן" כי המיוחדות של עץ נובל ומלבלב הוא שבדרך כלל אדם אינו נעצר כדי להתבונן על מעשי הטבע המופלאים, משום שהוא הורגל בהם מכבר הימים. אך כשמביט הוא יום אחד ורואה את העץ מתרוקן מעליו, הנעלמים ברוחות השלכת, והנה כעבור חודש- חודשיים מתחיל העץ ללבלב ולהעלות ציצים ופרחים, מיד מכיר הוא בגדולת הבורא, הבאה לידי ביטוי בטבע הבריאה המקסים והמפעים.

הנשמות היושבות בחומת גן העדן

 

מדברי הזוהר הקדוש (בפרשת בלק) אנו למדים כי בתקופת ניסן משוטטות להן הנשמות ויושבות על חומת גן העדן. הנשמות, כך לדברי הזוהר הקדוש, נראות כמו ציפורים המצפצפות ומשוררות להקב"ה, ומתפללות למען בני האדם היושבים בעולם הזה. זאת מפני שבימים אלו עסוקים בני האדם במצוות החג ובמעשים טובים. לאור דברי הזוהר הללו ביאר הגאון רבי נתן גשטטנער שליט"א, רב קרית אגו"י בבני ברק, כי משום כך אנו יוצאים בחודש ניסן לגינות ולפרדסים ומשבחים לאלוקינו על הבריות הטובות, הן הנשמות המתפללות על בני האדם, כשעל ידי ברכותיהם של ישראל מתעלות להם הנשמות וזוכות ליכנס לגן העדן.

ההקשר בין הנשמות לברכת האילנות מופיע כבר בספרי קבלה קדומים וגם הגאון ה"בן איש חי" כותב שברכת האילנות רומזת "על נשמות שמתדבקים באילנות", ולזה אומרים בברכה: "בריות טובות ואילנות טובות", שיברכו עליהם בני אדם ומתקנים אותם"!

רבותינו חכמי הקבלה מסבירים כי אותם אלו המגולגלים בצומח יכולים לעלות ולהתגלגל מן הצומח אל החי דווקא בחדשי ניסן ואייר, סיון ותמוז (כאשר נשמה המגולגלת בדומם, עולה אל הדרגה הבאה, הצומח, בחדשים אב ואלול, תשרי וחשוון, ונשמה המגולגלת בחי מתגלגלת באדם בחדשי כסליו, טבת, שבט ואדר). כך שהראש לחודשי עליית הצומח הוא חודש ניסן, ולכן, כך כתבו חכמי הסוד, מברכים את ברכת האילנות דווקא בחודש ניסן, כדי לסייע לבירורו של הצומח המתחיל בחודש זה, כשעל ידי ברכת האילנות וסודה יצליחו המברכים להעלות את הנשמות המגולגלות בשתי דרגות בזה אחר זה, כשהנשמות המגולגלות מהצומח יעלו היישר להתגלגל בבן אדם, מבלי צורך להתגלגל בבעל חי.

מסיבה זו, מסביר ה"בן איש חי", נוהגים חסידים ואנשי מעשה לברך ברכה זו במניין של עשרה יהודים, כדי שלאחר הברכה יוסיפו פסוקי תורה ויאמרו קדיש, כדי שלימוד התורה והקדיש יוסיפו בעלייתם של הנשמות ובירורם, מן הצומח ולמעלה למעלה.

יסודות קבליים אלו קשורים כמובן גם לנושא הארוך של ברכת האילנות בשבת, כאשר ישנם מחכמי הספרדים הכותבים שאין לברך ברכה זו בשבת מפאת בירור הניצוצות הקדושים העולים מברכה זו. ואגב, מעיקר הדין ודאי מותר לברך ברכת האילנות בשבת. ואדרבה, היו כאלה, וביניהם גאון ישראל האדר"ת זצ"ל, רבה של ירושלים, פוניבז' ומיר, שנהגו לברכה דווקא בשבת, כדי להוסיף ברכה למניין ה"מאה ברכות".

ברכה על אילן שעובדים אותו בשמיטה

 

היה זה לפני מספר שנים. הטלפון צלצל בביתינו ועל הקו היה אחד ממארגני ארגוני "ישיבות המתמידים" לילדים באזורנו. "לקחנו את הילדים לסיור באזור, ויש כאן קבוצת אילנות עם פרחים יפים ומלבלבים ואנחנו רוצים לברך עליהם ביחד את "ברכת האילנות", מספר האיש שמעבר לקו, "הבעיה היא שהאילנות שייכים לחילוני שעובד בשמיטה. האם אפשר לברך על אילנות כאלה את הברכה?"

השואל שאל שאלת חכם, כיוון שישנן דעות בהלכה, כדעת המהר"י חגיז ועוד, הסוברות שאילן שניטע בעבירה נגד רצון הקב"ה, אין לברך עליו את ברכת ההודאה לאלוקים, למרות שפרותיו מותרים לאכילה מצד ההלכה. האחרונים דנו האם מברכים על עץ ערלה, שאינו אסור בעצם עצמותו אלא שהתורה רק אסרה ליהנות ממנו- 3 שנים. רבי עקיבא איגר מסתפק בדבר וה"חוות יאיר" נוטה לאסור. ומה עם אילן שמיטה? בספר "מעשה חמד" כותב שאין לברך על אילנות שנעבדו באיסור שביתת שביעית, אך בשם רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל מובא שאין כל חשש לברך על אילנות אלו, כיוון שהאיסור אינו בגוף העץ ומטעמים נוספים.

ברכת החמה או ברכת האילנות?

 

רבים מגדולי ישראל, וביניהם מרן רבינו הסטייפלר הקדוש זצוק"ל ומרן הגרש"ז  אוירבך זצוק"ל, נהגו לברך ברכת האילנות בראש חודש ניסן מיד לאחר התפילה. הסטייפלר זצ"ל בירך על האילנות גם בשבת קודש ולפני הברכה (כמנהגו בכל ברכת ברכה) הקפיד לרחוץ את ידיו. הגאון הסטייפלר אמר גם כי ברכה זו מסוגלת להוספה ביראת שמים.

בשנת תשמ"א נערך מעמד ברכת החמה, היוצאת אחת ל- 28 שנים (כמו בשנה הבאה, שנת התשס"ט, בה נברך את ברכת החמה), והסטייפלר זצ"ל הסתפק  האם כדאי לברך את  

ברכת האילנות, שהיא תדירה יותר ונוהגת אחת לשנה, או שעדיף לברך "ברכת החמה", שהיא ברכת "עושה מעשה בראשית", שמברכים אותה אין ספור פעמים בשנה. בנו של הסטייפלר הקדוש, מו"ר הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א, הוכיח מדברי הגמרא בסוכה (דף נ"ו עמוד א'), שם מובא שברכת הזמן תדירה יותר מסוכה למרות שברכת הזמן הרגילה (ברכת שהחיינו) נאמרת על מצה או פרי חדש ולא על סוכה. מכאן הוכיח הגר"ח קנייבסקי שליט"א שעדיף לברך קודם את "ברכת החמה" (היינו את ברכת "עושה מעשה בראשית"), לפני שמברכים את ברכת האילנות. הדבר עורר פולמוס הלכתי- תורני רחב כדרכה של תורה. הגרמ"מ שולזינגר זצ"ל דחה את הראיה והגר"ח קנייבסקי לא הסכים לדחייתו. צורבים צעירים הגיבו ודברי התורה נישאו ברמה. (הפולמוס פורסם בקובץ "חידושי תורה" שיצא באותם הימים ובספר "מעשה חמד". עיינו שם).

ולסיום, מספר הלכות מעניינות: אדם שפריחת האילנות גורמת לו לאלרגיה, כתבו הספרים שביכולתו לברך על הלבלוב, כיוון שסוף סוף נהנה הוא מפירות העצים עצמם ומריחם של הפרחים.

אם בבית הכנסת, בו מתעתדים לצאת כעת לברך את ברכת האילנות, מלים קודם את התינוק, מפני שמצוות המילה תדירה היא יותר. גם אדם שיש לו שיעור קבוע לאחר התפילה, לא יבטלנו כדי לצאת לברך ברכה זו, ובוודאי כך צריך לנהוג כשמדובר בשיעור "דף היומי" וכדומה, בו משתתפים רבים. אלא ילמדו קודם את חוקם הקבוע ויברכו רק לאחר הלימוד.

עדיף לברך ברכה זו על עצי בשמים (לשון הרב החיד"א בספרו עבודת הקודש), עדיף לברך על שני אילני מאכל (מנהג ירושלים ומנהג בגדד ועוד), ויש שנהגו לברך דווקא על פרחי רימונים (מנהג אלג'יר) או על פרחי שקדים (מנהג אלג'יר ועוד מקומות, וכן מובא בברכי יוסף), וכמובן שעדיף לברך על אילנות מלאים, נאים ומלבלבים ביותר (ישמח לב).

ניתן לברך את הברכה גם בלילה לאור החשמל, ובלבד שיראה את הליבלוב בבירור. מברכים את הברכה רק על אילני מאכל ולא על אילני סרק וגם לא על אילן שאינו מניב השנה פירות. גם באילן פירות, לא יברך אלא רק על אילן שיש בו פרח העשוי לגדול ולהיהפך לפרי. מברכים גם כשיש באילן רק פרח אחד, אך עדיף לברך על אילן עם פרחים רבים, ובראשם פרח כעין שושנה לבנה או אדומה.

ושנזכה ליהנות כולנו מנס הטבע הנפלא של בורא העולם, להודות לו ולשבחו מרוב טוב ואושר.

 

 

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל