בעת סידור הגט והבעל ציוה להסופר לכתוב לו גט ולא אמר עד שיהי' כשר לדעת הרב וכו' וגם לא אמר בפירוש שנותן לו רשות לתקן,וכתב הסופר את הגט ואח"כ מצאו בהגט טעות שלמעשה הגט כשר גם בזה, אבל רוצים להחמיר לתקן. היש רשות להסופר לתקן בלי רשות הבעל, או אומרים שכבר נתבטל שליחותו?, ואם למעשה לא שאלו את הבעל ותיקנו הסופר מהו הדין בהגט?
תשובה:
מבואר באבה"ע (סי' קכב סעי' א') כי אם נכתב גט פסול אפילו רק פסול דרבנן, יכול הסופר לשוב ולכתוב גט משום שעדיין לא נגמרה שליחותו. "ואם לא נאבד, והם מסופקים אם הוא כשר מכמה חומרות שנהגו להחמיר, הרי עשו שליחותם וצריך לחזור הבעל לומר להם לכתוב ולחתום". זאת אומרת שהגט עצמו הוא כשר, אלא שאנו מסופקים מצד כמה חומרות. (עי' בב"י שכך דייק מדברי הרא"ש בגיטין פ"ז סי' ו'). והרי נגמרה שליחותן. ואם כתבו גט חדש בלא ציווי הבעל הגט קרוב לודאי שהגט בטל, שהרי אם הגט הראשון אכן היה כשר, ממילא השני כנתב בלא ציווי ופסול.
יצויין, כי שיטת הרדב"ז (ח"ד סי' פה) כי אפילו אם הגט כשר מדאורייתא, נחשב כעשו שליחותן אע"פ שהוא פסול מדרבנן. ועי' שו"ת חסד לאברהם (תאומים, ח"א אבה"ע סי' לב) שהביא ראיה לשיטה זו. אך מדברי השו"ע ונושאי כליו לא נראה כן.
אלא שאם נתנו את שני הגיטין, אז היא מגרושת ממה נפשך. כ"כ הרשב"א בתשובה הובאה שם בב"י. אלא שבב"ש (ס"ק ב') כתב כי אנו לא נוהגים לתת שני גיטין אם לא בשעת הדחק.
אולם בשאלתך כתוב כי הסופר תיקן בלא רשות הבעל, זאת אומרת שלא נכתב גט חדש אלא תוקן הקיים. וכאן השאלה למה כוונתך, אם כוונתך שהוא הוסיף על האותיות הקיימות כדי שיהיו יותר מהודרים, דעת התורת גיטין (שם ס"ק ה') כי אין בהוספה זו כדי לגרע אם לא נכתב בציווי הבעל, שהרי גם לפני ההופסה היה כאן גט כשר, ומה גרע אם האריך את האותיות וכד'. ועיין גם שו"ת נחלת דוד סוף סי' יט שג"כ כתב בדרך זו להוסיף ניקוד בשמות בלא ציווי הבעל.
ומדברי הדרכי משה (הובא שם בח"מ סק"א ובב"ש סק"ג) נראה כי גם באופן זה לכתחילה צריך את רשות הבעל.
אבל אם התיקון הוא בנוסח עצמו, זאת אומרת שתחילה לא היה מספיק כשר, והוא רצה להחמיר, וממילא מחק וכתב בצורה אחרת.
אמנם גט כזה כשר רק בעידי מסירה, משום שנכתב על דבר שיכול הזדייף, כמבואר בסי' קכד. ועידי החתימה במקרה זה אנם מהווים ראיה על המסירה כמבואר שם בח"מ ובב"ש. והיום שהאשה ממילא אינה מקבלת את הגט לידה (עי' ב"ש סי' יז סק"ד), ולאחר הגירושין ביה"ד מוסר לה "מעשה בי"ד" המעיד על גירושיה, וא"כ אין כ"כ נפק"מ בזה.
אלא ששוב, לאחר שמחק את מה שנכתב בציווי הבעל, הרי הגט פסול, ועתה שהוא כותב מחדש, הרי הוא כותב בלא ציווי הבעל. ואין מנוס אלא שיצווה לכתוב גט חדש. וגט שניתן שאופן זה בלא ציווי הבעל פסול.
ועיין בשו"ת קנין תורה בהלכה (אב"ד שטרסבורג, ח"ד סי' קלג) שרצה לומר כי אם הסופר מתקן אות שקיים בגט ורק צריכה תיקון, אפשר לומר כי מחיקתו כדי לכתוב אותו מחדש נחשבת לכתיבה, ואם גם לפני התיקון היה כשר, אפשר שאין הגט נפסל.
אך זה ברור, כי דבר זה ניתן האמר רק אם הוא מתקן אות קיימת, אבל אם הוא מתקן באופן שמשתנה המילה, ודאי שלא יתכן לומר שזה תיקון הכתיבה הקיימת.
ולכן, מה שהביא שם משו"ת צמח צדק (אבה"ע סי' קסד אות ד') בגט שנכתב יהודה המכונה ליב, ובתיבת המכונה היה חיבור בין ה'כף' ל'ואו' באופן שזה נראה 'הממנה' שאפשר שיש לו ג' שמות 'יהודה הממנה ליב'. והסופר תיקן בלא ציווי הבעל, והתיר שם הצ"צ מטעם אחר. ולענ"ד כאן לא שייך להתיר מטעם שזה יחשב לתיקון הקיים, משום שהוא כותב אותיות אחרות.
הרבה הצלחה
שלום רב
השאלה שלי היא גט שנכתב ויש בו טעות כתיב בשמות של האב של האישה והטעות היא כזאת :
"בת אברהם דמת' אלבירט דמת' ביביר"
כך רשום שם האב בגט והשאלה שלי היא כזאת האם הגט פסול? כי השם של האב הוא אברהם אלברט בבר בלי האות י' כמו שכתוב בגט
תודה מראש על התשובה
גט זה כשר לחלוטין. בגט אין ניקוד. לכן משתמשים בכמה אותיות עבור ניקוד. לדוגמא י' אצל ספדרים זה "סגול" (אצל אשכנזים ע' זה סגול). ומשום כך כל שם שיש בו סגול אם הוא ספרדי כותבים אחרי האות עם הסגול את האות י'. בדיוק כפי שהבאת בדוגמא. (למעט שמות המוזכרים בתורה, אז יש לכתוב כפי שהם מוזכרים).
תודה רבה על תשובתך
השאר תגובה