חתמה ערבות כדי להסיר צו עיכוב יציאה מהחייבת

לכבוד הרבנים החשובים יושבי על מדין תודה מראש על התשובה
שאילתנו היא אשתו של ראובן (להלן החייבת)חייבת לשמעון סכום כסף ולאחר שלא שילמה את החוב חל עליה איסור יציאה מהארץ לימים רצתה לצאת ובאה בהסכמה עם שמעון שתמורת שני ערבים קבלנים (בלשון החוק חייב משנה) הוא יסיר את צו היציאה שני הערבים היו האחד בעלה של החייבת דהיינו ראובן והשני אחיינית (שטוענת שנוצלה שלא ידעה בדיוק על מה היא חותמת יש לציין שהיא בת 19) נפרסו תשלומים והחייבת יצאה מהארץ וחזרה ולא שולם החוב והוצאה לפועל עיכלה את חשבונה של האחיינית. עיקר השאלה האם חל חיוב על האחיינית מדין ערב, כי זה לא על אמונתו הלווהו וכן לא היה קניין עם הערב לבד החתימה על ההסכם. וכן נשמח לשמוע מה דעתכם על כל העניין. ובנימה של סליחה ובקשה עם אפשר בבקשה לענות כמה שיותר מהר כי העניין דחוף.
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

קשה לתת תשובה מבלי לראות את ההסכם שהיא חתמה עליו.
באופן כללי, אם בהסכם מופיע שהיא תירשם בהוצאה לפועל כחייבת משנית ואכן נרשמה כך בהוצאה לפועל מיד עם החתימה, מסתבר שהיא חייבת לשלם את הערבות, אף אם היא טוענת שלא הבינה את תוכן ההסכם.
אם לא מופיע בהסכם שהיא תירשם כך בהוצאה לפועל, או שלא נרשמה בפועל עד לאחר שסירבה לשלם, וכן לא מופיע בהסכם שעל פי הערבות יוסר צו עיכוב היציאה מהחייבת, הרי היא פטורה מלשלם את הערבות.

מקורות:

בעניין החותם על שטר מבלי להבין את תוכנו,  מבואר בשו"ע חו"מ סי' מה סעיף ג שחייב בכל מה שכתוב בו. ועיין גם בשו"ע אבן העזר סי' סו סעיף יג ובחו"מ סי' סא סעיף יג.

לעניין החותם על שטר ערבות לאחר מתן מעות, עיין בסמ"ע סי' קכט ס"ק יד שדינו כחותם על שטר הלוואה לאחר חתימת העדים שדינו תלוי במחלוקת בשו"ע שם סעיף ד. ועיין בש"ך שם ס"ק יב שאפשר ששטר בפני עצמו גרוע מאחר חיתום שטרות. אמנם, כל החיסרון הוא מצד שערבות דומה לאסמכתא, כיון שהחיוב הוא על תנאי, וכמו שכתב הסמ"ע שם ס"ק יב, אבל אם חותם על שטר ללא תנאי חייב, כמבואר בנתיבות חידושים שם סק"ד. ואם כן אם חותם על ערבות וחתימתו מופקדת בלשכת הוצאה לפועל אינו יכול להיפטר בטענת אסמכתא (אפילו לא באסמכתא גמורה) כמבואר ברמ"א חו"מ סי' רז סוף סעיף טו, ואף ששם מדובר שהשלישו משכונות, מכל מקום נראה שאם החותם בהוצאה לפועל יודע שיחייבו אותו על פי חתימתו (או שמובן מחתימתו שידע, אפילו אם לא ידע באמת), אינו יכול להיפטר בטענת אסמכתא, וכמו שכתב הסמ"ע שם ס"ק מב. ועיין בשו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' קע אות כ ועיין גם בפסקי דין רבניים ח"ה עמוד 264 בפסק דינו של הגרי"ש אלישיב שליט"א.

ייתכן גם שעצם הסרת צו עיכוב היציאה מהארץ דינו כערב בשעת מתן מעות, כמבואר בשו"ע סי' קכט סעיף ג שאם החזירו משכון או פטרו את הלווה על פי ערבותו, דינו כערב בשעת מתן מעות. אלא שיש לחלק שהחזרת משכון היא איבוד בטחון גמור על הפירעון, מה שאין כן יציאת הלווה שייתכן שבין כך ובין כך אין לו לשלם. וכן לפטור את הלווה לגמרי הרי מסיר את השעבוד שהיה קיים על הלווה לגמרי.

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. שוב מצאתי בשו"ת מהרש"ם ח"ז סי' קלו שהחותם ערבות על שטר העשוי לפי חוקי המדינה, חייב, אף אם לא היה קנין ולא בשעת מתן מעות. ולפי זה נראה שכל שכן בנידון דידן שהערבה הרשתה לרשום את עצמה כחייבת בתיק הוצאה לפועל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל