שלום וברכה
רציתי לשאול האם לבעל מותר למצוץ מהדד של אשתו – כאשר התינוק לא רוצה לינוק ונוצרים כאבים גדולים בשבת-יש לנו משאבת חלב חשמלית, אך בשבת זה בלתי אפשרי ויש כאבים גדולים. – האם מותר לבעל למצוץ מהדד של אשתו את החלב – וכמובן לא לבלוע אותו אלא לרוק אותו.
תודה ויום טוב
תשובה:
אם אפשר בעצה אחרת, כגון לשאוב על ידי הידיים לתוך כיור וכד', או לטבול את השד בקערה שיש בה מי סבון, ולהוציא את החלב לתוכו, עדיף כך, וגם על פי הרפואה הדבר טוב.
אולם רק אם אין עצה אחרת, והדבר עלול להגיע למצב של סכנה, כגון שמתהווה במקום דלקת, יש להקל על ידי יניקת אדם אחר מהשד בפיו, אך יש להיזהר מאד מאד, שלא ישאב בבת אחת רק מעט מעט ממש, כיון שעלולים להגיע לחשש איסור תורה, אם יהיה ריבוי חלב בפיו.
מקורות:
לגבי יניקה מדדי בהמה מבואר בגמ' (כתובות ס:) שאין בזה איסור תורה אלא רק איסור מפרק כלאחר יד, אולם ביניקה מדדי אשה יש בזה חשש איסור תורה, ואף לדעת האחרונים (עי' או"ש שבת פ"ח ה"י) שסוברים שמסקנת הסוגיא בכריתות (יד:) היא שחלב בפי תינוק אוכל ולא משקה, ועל כן אין בזה גדר של חליבה כיון שנחשב כחולב לתוך אוכל, היינו דווקא בתינוק שזה מאכלו, אבל בפי אדם גדול שאסור לינוק, הרי אין זה מאכלו, ואין זה גדר חולב לתוך אוכל ויש בזה חשש איסור תורה, ומאחר ולא מצינו בדברי חז"ל והראשונים מהו שיעור חלב אם לענין איסור דישה או הוצאה, ומה שכתב הרמב"ם (פ"ח שבת ה"י) ששיעור חליבה בכגרוגרת, היינו דווקא בחלב בהמה שזהו שיעור הוצאה בה, אבל בחלב אם לא מצינו, ויתכן שאף בפחות מכך, כיון שראוי לתינוק, וצ"ע לדינא (ומה שכתב בפשיטות בשש"כ פל"ו הערה סא, ששיעורו כגרוגרת לא ידעתי מנין לו, ובפרט לדעת הראב"ד ועוד ראשונים הסוברים ששיעור חליבה הוא בכדי גמיעה, ובפשטות נראה ששיעור חלב אם הוא כשיעור גמיעת תינוק, והוא שיעור קטן מאד, שבתי וראיתי שדבר זה באמת נחלקו בו גדולי הדור הקודם, ודעת הגרצ"פ זצ"ל (שו"ת הר צבי או"ח ח"א סי' רא, ונדפס גם בשביתת השבת הל' דש) ששיעורו בכגרוגרת, [אך מה שהביא שם ראיה מדברי הרדב"ז שהביא הברכ"י (סי' שכח ס"ק יג) לענ"ד אין בזה ראיה כלל שמדבר שם לגבי רפואה לאדם גדול, ובזה באמת צריך לד' הרמב"ם שיעור חשוב], ודעת הגר"י מלצן (בשביתת השבת שם, והובא גם בהר צבי שם, ראה שם תוספת נופך), ששיעור החליבה בחלב אם הוא כשיעור יניקת תינוק וכמו שכתבנו], ולכן יש להקפיד מאד שלא להזדקק ליניקה בפה, ועדיף לשאוב במשאבה ידנית שיש בה מי סבון וכד' שהולך מיד לאיבוד או לשאוב ביד לתוך הכיור וכד' ולא לשאוב על ידי מציצה בפה, אך במקום שא"א ויש חשש סכנה יש להקל כמו שנתבאר, והגם שמעיקר הדין נחשב הדבר למלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי אין צורך לחלב עצמו, אלא להקל הצער, וא"כ אין בזה איסור דאורייתא לדעת רוב הפוסקים, (עי' רמב"ם הל' שבת פ"א ה"ז, ושו"ע או"ח סי' שלד ס"ל) פר"ח או"ח סי' תצו, אך כבר כתבו הפוסקים שאין להקל במלאכה שאינה צריכה לגופה, ודינו כעין דאורייתא, ורק בדליקה שהוא מקום סכנה הקיל הרמ"א שם, וכן מוכח מדברי השו"ע סי' של ס"ח ואילך לגבי מינקת, וראה שם במשנ"ב שרק כשמיד נשפך לארץ נחשב מלאכה שא"צ לגופה שהקילו במקום צער ע"ש, אבל כאן הרי מוציא בפיו אלא שאחר כך שופך לארץ וחמור יותר.
כל הנ"ל לענין איסורי שבת. מה הדין בחול? האם מותר לבעל למצוץ לאשתו את השדיים או שחיישינן לאיסור?
אם יש לה חלב הוא אסור בשתייה.
השאר תגובה