ברצוני לעבוד בעבודה בתפקיד טכנאי שרות של מעליות במסגרת התפקיד אחת לחודש יש צורך ליהיות כונון בבית במידה ואדם נתקע במעלית עלי לחלצו האים זה פיקוח נפש ומותר לעבוד בתחום
תודה.
תשובה:
אם לצורך חילוץ האדם מהמעלית יש צורך בעשיית מלאכות דאורייתא, כגון נסיעה ברכב, פעולות במעלית עצמה שיש בהם מלאכה מן התורה כקדיחה, הדלקת אור, וכיוצא בזה, אסור לעשות זאת כיון שאין זה נחשב לפיקוח נפש [אלא אם כן ידוע שמי שנתקע במעלית הוא ילד קטן, וגם זה צריך לדעת שמותר רק לשבור את הדלת אך לא לעשות פעולות כדי למנוע נזק מהמעלית שאינה קשורה להצלת הילד, וזה כמעט ולא שייך בטכנאי, שכן עלול לאבד מקום פרנסתו].
אך אם אפשר לפתוח את המעלית ללא צורך בעשיית מלאכה דאורייתא, אלא רק פתיחת הדלת וכיוצא בזה, אם כי מעיקר הדין היה מקום לומר שמותר, אולם עצם העובדה שצריך לעבוד במצב כזה לצורך אלו שקרה להם ארוע שממעט להם את עונג השבת בגלל שחיללו את השבת אין בזה "טעם טוב", אם כי שאם דבר זה ארע יש להוציא אותו מהמעלית אם זה לא כרוך בחילול שבת.
מותר לדאוג ולבקש מהמעביד שלא ישבץ אותך בשבת, אפילו שהנך יודע שמשום כך אדם אחר ישובץ בעבודה ואף יעבור משום כך על חילול שבת [כגון נסיעה במכונית.
מקורות:
אדם מבוגר שנתקע במעלית הדבר אינו נחשב לפיקוח נפש, שכן יש מספיק אויר וחמצן, ויש בזה רק ביטול עונג שבת, ועל כן אין להתיר חילול שבת משום כך, ואסור להיות כונן בעבודה כזו, אולם תינוק או זקן שעלול לפגוע בעצמו או שעלול להיכנס לחרדה מחמת שנמצא במקום סגור כזה, מותר לשבור את הדלת כדי להוציאו כמו שכתב במשנ"ב (סי' שכח ס"ק לח), ואם כי יש מקום לדון שרק באופן שעושה מלאכה שאינה צריכה לגופה וכד' מותר, וכן שאינו מכווין למלאכה, אולם כאשר מכווין למלאכה יש מקום לאסור, ע"ש בשעה"צ ס"ק יז, אולם כאן שהצלת התינוק אי אפשר לעשותו בלא מלאכות אלו מותר, אך יל"ע אם אפשר לשבור את הדלת, ומשום הפסד ממון עושה מלאכה דאורייתא שזה אסור לעשות, כגון שאפשר לשבור את הדלת, אך כדי שלא יפסידו את הדלת פותח אותה ע"י פעולות של הברגה וקדיחה וכדו' שיש בזה משום איסור תורה, שבזה לכל הדיעות שם במשנ"ב יש מקום לאסור, וראה במלכים אומניך (פרק ה סט"ו).
ולגבי החלפת משמרת, עי' שו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' עט) שכתב שמותר לבקש ממערכת של משמרות (כגון בבתי חולים) להחליף משמרת באופן קבוע ליום ראשון, אפילו אם מחמת כן ישימו מי שאינו שומר תומו"צ במקומו, ואמנם שם מדבר כאשר ישנם גם רופאים נכרים, ויש ספק שמא יתנו לרופא שאינו שומר תורה, אולם מחמת שמדובר שם על לפני דלפני משמע שאין בזה איסור גם בנידון דידן, ואולם בשו"ת מנחת שלמה (ח"ב מהדו"י סי' לד אות לה) כתב שאין להחליף משמרת של רופא שומר תומו"צ במי שאינו שומר תורה, אך שם כתב משום שהרופא ששומר תורה הרי מטפל ברופאים על פי ההלכה, ועל כן עושה מצוה, ואילו האחר עושה זאת בלא לחשוב שעושה מצוה אלא לא איכפת לו אם עושה עבירה או מצוה ונחשב למחשבת עבירה, וזה לא שייך בנידון דידן שבכל מקרה יהיה כאן עבירה, ונראה בפרט בנידון דידן שהרי אף אם לא יתקבל לעבודה הרי יקחו אדם אחר שלא שומר תורה, ואין זה כמסייע או כלפני עיור וכמו שהארכנו בזה כאן כאן וכאן.
