שלום הרב, רציתי לשאול משהו.. אני יוצאת עם בחור כבר כחצי שנה, לצערי הרב לפני כעשר שנים נפלתי בקשרים עם כמה בחורים ולא שמרנו נגיעה ואף עשינו את הדבר החמור ביותר.. מאז חזרתי בתשובה שלמה ואני ממש מרגישה שהדברים הללו נמחקו מהחיים שלי ומהלב שלי… ועכשיו עולה השאלה האם עליי לספר… הייתה תקופה בהתחלה שהבחור חשד שעברתי את העבירה הזו וזה גרם לו לסיים את הקשר… כשגיליתי שזו הסיבה לסיום הקשר אמרתי לו שהדבר אינו נכון, כי הרגשתי שזה פשוט עוול שלא נוכל להמשיך לצאת וכנראה גם להתחתן בגלל משהו שהוא כל כך מהעבר… חשוב לציין שגם הבחור הנ"ל עבר עבירה עם בחורה והוא כן סיפר לי על כך… אבל לתחושתו הוא אינו מסוגל להכיל את המחשבה שאני עשיתי דברים שכאלה ובשיחותנו על העולם בכלל אני יודעת שאם אספר את הדבר זה יגרום לסיום הקשר… ואני כל כך בטוחה שהבחור הזה הוא בעלי… איך מתמודדים? אני גם חיה בתחושות פחד שמא הוא יגלה…זה יגרום לו צער גדול מאוד… אני לא חושבת שזה סביר כי אלו דברים מלפני המון שנים ואני כלל לא בקשרים עם האנשים המדוברים..אבל בכל זאת.. האם הרב יכול להרגיע אותי שזה בסדר שאני לא מספרת? כמו כן, אני והבחור מאוד מתאימים אבל הוא עדיין אינו מסוגל לקבל החלטה להתחתן כי הוא מרגיש שהוא עדיין אינו "מאה אחוז" רגוע בליבו פנימה…למרות שאנחנו כן בכיוון טוב והקשר שלנו רק מתחזק ככל שהזמן עובר. ואני חוששת שזה אולי כי הוא יודע עמוק בתוכו שלא סיפרתי את האמת.. או שאולי זה היצר הרע שלי שמשכנע אותי בזה, אני לא יודעת… מה עצת הרב? תודה רבה
תשובה:
שלום רב.
לצערי, אני לא יכול להרגיע אותך בענין. לכאורה במוקדם או במאוחר את חייבת לומר לו. לכן עצתי היא, כי אכן בשלב זה את יכולה להמשיך איתו בלא לומר לו דבר, אולם דעי, כי בבוא היום (לפני הנישואין) את תהי חייבת לומר לו.
מקורות:
יש בשאלה זו כמה הבטים, יש את הנושא של הקידושין, שלכאורה אם את לא מספרת לו על הענין, יש מקום לומר שהקידושין הם בספק. יש את הנושא של הכתובה. הבעל מתחייב בכתובה של מאתיים זוז כשל בחורה, אולם בנתונים הנ"ל הכתובה היא גם לא מנה (אם הוא אינו יודע). ובנוסף, מאחר שהוא גילה דעתו בענין ואף שאל אותך, יש בעיה של אונאה בנישואין.
נפסק בשו"ע (אבה"ע סי' סח) כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה זה מקח טעות. (וקידושיה קידושי ספק, וצריכה שוב קידושין ראה ב"ש שם ס"ק כד). אלא שאם האשה לא מספר לו דבר קרוב לודאי לשעולם לא ידע מכך, והאם יש מקח טעות גם בדברים אלו, טענה זו טען הגר"י גרוסמן זצ"ל בפניה לגרי"ש אלישיב זצ"ל בנערה שמעדה בעבר אוינה רוצה לספר על כך לארוסה, ואף הביא לזה ראיה מתוס' ביבמות נו,א. אולם הגרי"ש אלישיב זצ"ל דחה את ראייתו, והוכיח כי כשיש מקח טעות אין כל הבדל אם יוודע לאיש או לא, אלא עצם זה שיש מום במקח הרי זה מבטל את הקידושין. (ראה קובץ תשובות להגרי"ש אלישיב זצ"ל ח"א סי' קנט, ושו"ת דברי משפט ח"ד).
מעניין, כי בקובץ תשובות שיצא עתה לאור (ח"ד סי' קנה-קנו) יש מו"מ בין הקהילות יעקב לבין הגרי"ש אלישיב בענין דומה, ושם העלה הגרי"ש אלישיב אפשרות כי אולי מאחר שודאי לא לא יוודע לו גם לאחר זמן, א"כ מום זה נחשב ל"מום של ידיעה" וממילא מאחר שלא יוודע לו אין לאשה צורך לומר לו. אלא שלא ניתן להקל עפ"י סברא זו כשהוא עצמו לא העמידה שם במבחן, והקל שם שלא לומר רק מפני סיבה נוספת שהיתה שם שא שייכת במקרה זה.
ובשו"ת מנחת אשר סי' צא אות ג' הביא מעין יצחק ח"א אבה"ע סי' סז כי מצד קידושי טעות, ניתן לסמוך על שיטת הרמב"ם כי כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה מקודשת. וגם התוס' שחולקים סוברים כי הוא ספק קידושין א"כ יש כאן ספק ספיקא וניתן להקל שלא לומר לבעל בשעת הדחק. אולם מצד השהייה ללא כתובה טען כי היא חייבת לומר לו משום שכתובתה מנה. וראה שם מה שכתב במנחת אשר כי אם הבעל אינו ידוע שהכתובה אינה מחייבת אותו, א"כ אין איסור שהיה ללא כתובה אצלו. ובשעת הדחק ניתן להקל שלא לומר לו (אלא שהוא דן במקרה שהם כבר נישאו).
גם בשו"ת רב פעלים (אבה"ע סי' ב', שם נשאל ע"י אחד מקרובי משפחתה של הכלה שידע כי היא אינה בתולה, האם הוא מחוייב לגלות או לא) כתב כי יש ספק ספיקא כנ"ל, לכן: "לענין הלכה בנידון השאלה דידן הנזכר כבר עשיתי ס"ס והוא מתהפך, ולכן כיון דאם יגלה הדבר לבעל יהיה מזה קטטות ומריבות, וגם בזיון משפחה, ואפשר שיוולד מזה רעות הרבה, הא ודאי יש לסמוך על ס"ס הנזכר ולא יגלה לבעל כדי לעשות קדושין מחדש, ואע"ג דנוגע דבר זה לממון בשביל מאתים ותוספת כתובה דלית לה, ועיין בב"ש ואחרונים, מ"מ השתא לא ניתנה לגבות, ומי יודע אם תבא לידי גביה אח"כ, ועכ"פ יודיע זה הקרוב לה ולקרוביה שאם תבא לידי גוביינה תמחול המאתים ותוספת כתובה, ולא תגבה אלא מה שיעלה לה כפי הדין".
בנוסף חייבים להדגיש, חלק מהשאלות הנ"ל עסקו בשאלה האם אשה נשואה חייבת לספר לבעלה על העבר שלה. אבל כשאנו עוסקים עדיין טרום נישואין והאיש גילה בדעתו כי איכפת לו מהנושא, בודאי אסור להסתיר ממנו, ויש בזה גם בעיה נוספת של אונאה בשידוכים, עי' שו"ת דברי יציב אבה"ע סי' טו. ועי' עוד בדברי הרמב"ם (פי"ח מהלכות מכירה הלכה א': "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר או לגנוב את דעתם, ואחד עובד כוכבים ואחד ישראל שוים בדבר זה, היה יודע שיש בממכרו מום יודיעו ללוקח, ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים אסור". א"כ בנידון זה שהאיש גם גילה בדעתו בפירוש מה הוא רוצה ומה הוא לא רוצה, איך יהיה מותר לרמות אותו?
אלא שאם את מרגישה כי אם תאמרי לו עכשיו יתפרק הקשר ביניכם, ניתן להמתין עם זה עד לשעת הכושר, ובאיזה שלב לפני הנישואין לומר לו.
הרבה הצלחה בעתיד
אשמח לדעת מי הרב המדובר שעונה על התשובות .
על שאלה זו היה לי הכבוד להשיב
הרב יצחק דוד גרוסמן עדיין חי ובריא ב"ה ויש לתקן לשליט"א במקום זצ"ל.
אכן הוא חי לאורך ימים ושנים. אבל הגר"י גרוסמן הכוונה היא לאביו הגאון רבי ישראל גרוסמן זצ"ל שהיה אב"ד בבבית הדין של אגודת ישראל
איך בתשובה משנת תשע"ב כבר הזכירו שו"ת מנחת אשר שיצא לאור בתשע"ג?
תשובות משתדרגות לפעמים עם השנים, כאשר הדברים עולים שוב לדיון באתר.
השאר תגובה