לתרומות לחץ כאן

ריבית בעסקאות בכרטיס אשראי ללא קרדיט

שלום לכבוד הרב,
בנידון היתר עסקא, האם נכנס בדין זה גם ענין כרטיסי האשראי, הרי אם משלמים בתשלומי קרדיט ישנה ריבית מסוימת, אך כשמשלמים בתשלום רגיל ללא תשלומים הסכום יורד רק בתאריך החיוב ונוצר מן מצב של הקפה – האם נחשיב זאת גם להלוואה? הרי חברת האשראי גובה כסף עבור כל עסקה מהמוכר, וגם חיוב חודשי על השימוש בשירות הן מהמוכר והן מהקונה. ומה בדין אם הכרטיס הוא בלי חיוב חודשי מהקונה?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

אין שום חשש ריבית.

מקורות:

התשלום החודשי אינו תלוי במספר הרכישות ולא בכך שעבר זמן מהרכישה עד התשלום, אלא עמלה עבור הטרחה וכו'. יש לציין שחברת האשראי גם לא משלמת לספק ביום הרכישה, כך שמבחינת המתנת זמן זה מתאזן.

לגבי תשלומי קרדיט, אינני יודע אם יש לחברת האשראי היתר עיסקא (כנראה שכן), אבל כל חברות האשראי הן חברות בת של הבנקים (בנק אחד או שותפות של מספר בנקים) ולכל הבנקים יש היתר עיסקא המחייב גם את חברות הבת. אבל אינני יודע אם מבחינה חוקית חתימה של מנהל חברת האם יכולה לחייב את חברת הבת.
בנוסף לכך, גם ללא היתר עיסקא אין איסור גמור בתשלומי קרדיט, וכדלהלן:
הדין הוא שאם ראובן לווה בריבית מגוי ושמעון מתחייב לשלם את הקרן והריבית, יש איסור ריבית בין ראובן לשמעון, כיון שנחשב ששמעון לווה מהגוי (שהרי הוא המתחייב לשלם לו) וראובן מתחייב לשמעון סכום הגודל כל יום (שו"ע יו"ד סי' קע סעיף א). אם ראובן לווה מהגוי 100 ש"ח ושמעון התחייב לשלם לגוי תמורת זה 120 ש"ח, בין אם ישלם מיד ובין אם לאחר שנה, אין איסור ריבית בין ראובן לשמעון, שהרי שמעון התחייב עבור ראובן 120 ש"ח כבר ביום הראשון וממילא מותר לו לגבות מראובן 120 ש"ח, אף אם ראובן לא הרוויח אלא 100 ש"ח, כיון שהחוב שבין ראובן לשמעון אינו גודל כל יום. כן מביא בפתחי תשובה שם סק"א בשם שו"ת חתם סופר ח"ב סי' קלו ועיין גם בהגהות רע"א שם. עוד יש להדגיש (עיין שם בנו"כ) שערב 'שלוף דוץ' כלומר ערב שהוא האחראי העיקרי לחוב ושלכתחילה יבוא המלווה לגבות רק ממנו, הוא המוגדר כלווה, כיון שעליו חל החוב.
אדם שקונה בחנות מוצר שעולה 100 ש"ח ומשלם בתשלומי קרדיט סכום המגיע ל-105 ש"ח, נעשו בעצם ברגע אחד הרבה התחייבויות, הלקוח קיבל מהחנות שווי של 100 ש"ח, חברת האשראי התחייבה לחנות 100 ש"ח (או 98 ש"ח שהרי מורידים עמלה), הבנק התחייב לחברת האשראי סכום של 105 ש"ח, והלקוח התחייב לבנק 105 ש"ח. את הריבית של עיסקת קרדיט לא ניתן לבטל. בסך 105 ש"ח שהלקוח משלם לבנק אין איסור ריבית שהרי ברגע הראשון התחייב הבנק בסכום זה (וכמו שכתב החתם סופר). וכן לא בין החנות לחברת האשראי שהרי החנות לא קיבלה יותר ולא בין הלקוח לחנות. הריבית היחידה שיש היא בין חברת האשראי לבנק, שהרי חברת האשראי התחייבה 100 ש"ח על אחריותו של הבנק והבנק התחייב לחברה 105 ש"ח. יוצא שללקוח אין כלל בעיה של ריבית רק בין הבנק לחברת האשראי שהן שתי חברות בע"מ ולבנק יש היתר עיסקא.
אמנם בכרטיס אשראי עם מסגרת חוץ בנקאי אולי אין היתר זה, כיון שהבנק לא התחייב לכבד את הוראת הקבע אלא אם לא תהיה חריגה מהמסגרת, מצד שני על פי רוב אין חריגה והבנק חייב לשלם לחברת האשראי, כשם שהוא חייב לכבד כל הוראת קבע.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל