בס"ד
כבוד הרבנים שליט"א
שלום וברכה
נשאלתי מיהודי שחי בדוחק וקיבל במתנה כסף לקנות דבר מסויים, ואם יתן מזה הכסף מעשר לא יוכל לקנות את הדבר ואם יקנה לא יוכל לתת מזה מעשר הוא לא נחשב לעני אבל בקושי גומר את החודש רציתי לדעת מה הדין לגביו וגם באם יש לכם איזה חומר בכתב בנושאים האלו שנוכל ללמוד כאן
תודה מראש
תשובה:
שלום רב,
אם הנותן מקפיד שיקנה בו דבר מסוים, הרי הוא חייב לקנות את הדבר, ואינו רשאי להפריש ממנו מעשר, ואף כסף אחר אינו חייב לתת לדעת רוב הפוסקים.
לכאורה נראה שאם הנותן הוא אביו, אינו חייב לקנות את הדבר המסוים, אם אביו לא אמר לו במפורש שהוא מקפיד על כך, ואם אינו אביו חייב לקנות. לגבי סבו יש מחלוקת הפוסקים, ולמעשה לא ניתן למנוע מהמקבל לעשות בכסף כרצונו.
מקורות:
לגבי אם התנה לקנות דבר מסוים עיין עלון המשפט גליון 29 הערה 4. לגבי אם להפריש מעשר ממתנה עיין שם דין 4. לגבי אדם שגומר את החודש בקושי אם חייב במעשר עיין כאן.
לעניין אם הנותן מקפיד לקנות את הדבר, הנה כתב התרומת הדשן סי' שנ ומובא ברמ"א חו"מ סי' רנג סעיף יב שאם שכיב מרע צוה לתת לבתו או לנכדתו סכום כסף עבור רכישת חגורה והבת או הנכדה נפטרו, יש לתת את הכסף ליורשיה גם אם אין כבר צורך בחגורה, כיון שדעתו של אדם קרובה אצל בנו ונכדו, אומרים שהתכוון לתת את הכסף ללא הגבלה. ועיין שם בקצות סק"ו שהרמ"א סותר את עצמו שבסי' רי סעיף א פסק כדעת הרא"ש שדעתו של אדם קרובה לבנו ולא לבן בנו ובסי' רנז סעיף ב פסק כהתרומת הדשן שדעתו של אדם קרובה גם אצל נכדו. ועיין בש"ך סי' רנז סק"ג שאפשר שהרא"ש יסכים לתרומת הדשן בנידון זה שהמתנה היא ללא הגבלה. ועל כל פנים אין למנוע מהמוחזק לעשות בכסף כרצונו.
