לתרומות לחץ כאן

קבלן השאיר חפצים בדירה וטוען שחלקם נגנבו

שלום.
אני רכשתי בית חדש, ולפני שנכנסתי לבית עשיתי שיפוצים נרחבים בדירה. העסקתי קבלן יהודי שעבד באתר במשך כמה שבועות.
באמצע העבודה, מכל מיני סיבות נפרדו דרכינו, הוא קיבל תשלום מלא על העבודה שהוא עשה, והכנסתי קבלן ערבי במקומו, לצורך השלמת העבודה.
במהלך התקופה שהקבלן היהודי עבד אצלי, הוא החזיק כל מיני כלים וחפצים שלו במחסן בתוך החצר שלי. המחסן היה נעול, ורק לקבלן היה את המפתח.
לאחר שהוא עזב את האתר, התקשרתי אליו שהוא צריך לספק לי כלים סניטריים, שהוא קיבל על זה תשלום ולא סיפק לי. שאלתי איפה הכלים נמצאים? הוא אמר לי שהם נמצאים במחסן בחצרי.
מאחר ולא היה לי מפתח של המחסן, הזמנתי פורץ שיפתח את הדלת ויתקין מנעול חדש.
לא מצאתי שם את הכלים הסניטריים, והפורץ התקין מנעול חדש, ונעלתי מיד את המחסן בחזרה, על כל התכולה שהיתה שם.
כאמור, המחסן נמצא בחצר. וכאשר הקבלן החדש (הערבי) היה צריך להרחיב את הסלון של הבית, היו צריכים לפרק את המחסן.
באותו יום שפירקו את המחסן, הוצאתי את כל הכלים שהיו שם, וריכזתי אותם באחד החדרים בבית, והתקשרתי לקבלן היהודי, שיבוא לקחת את הדברים שלו.
כשהוא הגיע, הוא התחיל לטעון כנגדי שהיו שם עו כל מיני כלים יקרים (קונגו וכדו') שלטענתו הערבים שעובדים באתר גנבו לו, והוא מאשים אותי בכך, שאני פרצתי את המחסן, וכביכול הפקרתי את זה לטובת הפועלים הערבים.
חשוב לציין, כי אני יודע בוודאות שכלים גדולים שהוצאתי מהמחסן, היו מרוכזים בחדר, והוא לקח אותם.
השאלה שלי מתחלקת לשניים:
1) האם אני בכלל חייב לשלם לו על הכלים האלה, כשהוא החזיק אותם בביתי, כמה שבועות לאחר שהוא כבר עזב את האתר, האם התחייבתי בשמירתם כשהוצאתי אותם לחדר והודעתי לו שיבוא לקחת אותם?
2. אני יודע בטענת ברי, לגבי כלים גדולים, מה היה שם ומה לא היה שם. אך אינני יודע ברמת הבורג מה שהיה בדליים השונים שהוא החזיק במחסן. כעת, הוא תובע ממני רשימה שלמה של דברים שכביכול היו שם, ואין לי מושג אם היו שם או לא, למרות שלגבי הכלים הגדולים הוא משקר בוודאות.
אודה לתשובתכם בהקדם.

תשובה:

שלום רב,

אינך חייב לקבלן כלום.

מקורות:

מלכתחילה לא התחייב בעל הדירה בחיובי שמירה על החפצים, שהרי הדין הוא בשו"ע חו"מ סי' רצא סעיפים ב-ג שבנתינת רשות להניח בתוך חצירו אין התחייבות שמירה, וכן לא באמירת 'הנח לפניך' או 'הנח' סתם, אלא רק בלשון 'הנח לפני', מה שכנראה לא היה פה. הש"ך בסק"ח סובר שאם נתן רשות להניח בבית, יש חיוב שמירה, אבל לפי הסבר הנתיבות בסק"ח שכיון שאנשים מקפידים שלא יכנסו לביתם, וממילא בעל החפץ לא יכול לשמור ובהכרח שבעל הבית התחייב לשמור, אם כן בנידון דידן שהקבלן החזיק במפתח לא שייך סברא זו. ועיין גם בשו"ת יש מאין ח"ב חו"מ סי' ו שחולק על הש"ך. כמו כן, מהעובדה שרק לקבלן היה מפתח מהמחסן, מוכח שלא מסר לו לשמור.
מה שפרץ בעל הדירה את המנעול ומה שנתן לערבים לפרק את המחסן היה כדין, שהרי את שלו הוא פרץ. ואף שמבואר בשו"ע חו"מ סי' שיט שאם אדם מניח חפציו בחצר של השני ללא רשות, אסור לבעל החצר להוציא אותם לרחוב לפני שמודיע לבעל החפצים (ועיין בפתחי תשובה שם), מכל מקום אין חיוב זה אלא אם מעביר ממקום המשתמר למקום שאינו משתמש, שנחשב כמעשה היזק, אבל מותר לו להכניס ערבים לביתו, אם אין עליו חיובי שמירה. ומה שהעביר את החפצים מהמחסן לחדר, אינה פעולת היזק אלא פעולת הצלה, כדי שהחפצים לא יינזקו בפריקת המחסן.

לגבי אם הקבלן נאמן לטעון מה היה לו (לו יצוייר שבעל הדירה היה חייב בשמירה). הנה דין שבועת מודה במקצת אין במקרה זה שהרי בעל הדירה אינו מודה שחייב כלום. בשו"ע חו"מ סי' צ סעיף י יש מחלוקת אם המפקיד נאמן בשבועה לטעון מה הפקיד, אמנם בנידון זה נראה שכל הדעות אין דין נשבע ונוטל כיון שלא ידוע אם נאבד דבר מהפיקדון, מה שאין כן שם ידוע שנאבד הפיקדון ואין ידוע מה היה בו.
בשו"ע סי' עה סעיף ט מבואר שאם אדם טוען הפקדתי אצלך וההוא אינו יודע, הנפקד חייב לצאת ידי שמים. אמנם, כל זה במקום שהנפקד נותן אימון מסוים במפקיד וחושש לדבריו (עיין בשו"ת עטרת חכמים חו"מ סי' ז) אבל בנידון זה שהנפקד טוען שיודע שהמפקיד משקר לגבי חפצים גדולים ואינו נותן בו אימון, אינו חייב אפילו לצאת ידי שמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל